יסוד ושרש העבודה רמא

בעברת"ו על אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה והביט אל נחו"ת דרגא ונסיב בגיהנם עונשו כי מרים ההם ר יאמר אל לבו מה לך נרדם בתרדמת הזמן בוגד קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים וזהו מה שרצינו לבאר ובזה נשלם הפרק בעז"ה

פרק שני מפני שקדם מאמרנו בביאור כל חמירא עונשי גיהנם וזולתם עמדנו על הפרק להכרי"ז בקול מוסד על אבני קט"ב ממאמרי הזה"ק מגודל שעשוע יונק שפע התענוג שיש לצדיקים מג"ע התחתון והעליון וגודל פלאי פלאות הנעשים בג"ע בגזרת אומר ועושה בכדי שישים האדם אל לבו ולו שקול ישקל כעסו ומהותו במאזנים לעלות המה מהבל יחד גודל העונש ר"ל ועוצם השכר לעושי דברו חכם לב יקח מצות בזריזות זריז ונשכר עוצם השכר אף שאין מן הראוי להיות כוונת האדם בעבודתו עבודת הקודש בשביל שיזכה גודל השעשוע והתענוג ההוא להיותו כעין עבדים התלוים אל אדוניהם ע"מ כו' רק כל מעשיו יהיו לש"ש לתת בעבודתו נחת רוח ליוצרו בוראו ית"ש וזכרו לעד וסוף הכבוד לבא מ"מ הכנו"ת פתוחה בזה לבא מן הדי"ן לידי יראה פנימית ובאהבה השלימה הרצוי' לעבודתו ית"ש

וז"ל פרשת תרומה דף ק"ג ע"א גן עדן איהו בארעא נטיע באינון נטיען דנטע ליה קב"ה כד"א ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם איהו נטע ליה בשמא שלים כגוונא עלאה לעילא וכל דיוקנין עלאין הו מרקמן ומתציירן בהאי גן עדן דלתתא ותמן אינון כרובים לאו אינון גליפין בגליפוי דבני נשא מדהבא או ממלה חרא אלא כלהו נהורין דלעילא גליפן ומתציירין בציורא מרקמא עובדי ידי אומנא דשמא שלים דקב"ה וכלהו מחקקן תמן וכל דיוקנין וציורין דהאי עלמא כלהו מתציירין תמן וגליפין ומתחקקן תמן כלהו כגוונא דהאי עלמא ואתר דא איהו מדורא לרוחין קדישין בין אינון דאתו להאי עלמא בין אנון דלא אתו להאי עלמא. ואינון דזמינין למיתי להאי עלמא וכלהו רוחין מתלבשן בלבושין וגופין ופרצופין כגוונא דהאי עלמא ומסתכלן תמן בזיו יקרא דמאריהון עד דאתיין להאי עלמא. בשעתא דנפקי מתמן למיתי להאי עלמא מתפשטין אינון רוחין מההוא גופא ולבושא דתמן ומתלבשין בגופא ובלבושא דהאי עלמא ועבדין דיוריהון בהאי עלמא בלבושא וגופא דא דאיהו מטפה סרוחה וכד מטי זמניה למיהך ולנפקא מהאי עלמא לא נפיק עד דהאי מלאך המות אפשיט ליה לבושא דגופא דא. כיון דאתפשט האי גופא מההוא רוחא על ידי דההוא מלאך המות אזלא ומתלבשא בההוא גופא אחרא דבגנתא דעדן דאתפשיט כד אתי להאי עלמא ולית חדו לרוחא בר בההוא גופא דתמן וחדי על דאתפשט מהאי גופא דהאי עלמא ואתלבש בלבושא אחרא שלים כגוונא דההוא עלמא. ניביה יתיב ואזיל ואסתכל למנדע ברזין עלאין מה דלא יכול למנדע ולאסתכלא בהאי עלתא בגופא דא. וכד אתלבשת נשמתא בההוא לבושא דההוא עלמא כמה עדונין כמה כסופין דילה תמן. מה גרים לגופא דא לאתלבשא ביה רוחא. הוי אימא ההוא דאפשיט ליה לבושין אלין. וקב"ה עביד טיבו עם בריין דלא אפשיט ליה לבר נש לבושין אלין עד דאתקין ליה לבושין אחרנין יקירין וטבין מאלין ווי לאינון חייבי עלמא דלא אהדרי בתיובתא שלימתא למאריהון דערטילאין אתו להאי עלמא וערטילאין יתובין תמן. ונשמתא אזלא בכסופא לגבי אחרנין דלית לה לבושין כלל ואתדנת בההוא גיהנם בארעא מגו ההוא אשא דלעילא ואית מנהון דמצפצפי וסלקי עכ"ל ובפ' ויקהל דף ר"ט ע"ב ז"ל רתיכא חדא עלאה דאיהי רתיכא דמיכאל רב סגנין. רתיכא תניינא דאיהי רתיכא מההוא רב ממנא דאקרי בוא"ל ודא איהו שמשא יקירא דאקרי רפאל ואלין נחתין וקיימין על נשמתא ואמרין לה שלום בואך יבא שלום כו'. כדין אלין תרין רתיכין עאלין לגו היכלא חדא טמירא דגנתא דאקרי אהלות ותמו תריסר זיני בוסמין גניזין דכתיב נרד וכרכם קנה וקנמון וגו' ואינון תריסר זיני דבוסמין דלתתא. ותמן כל אינון לבושין דנשמתין דאתחזון לאתלבשא בהו כל חד וחד כדקא חזי. בההיא לבושא אתרשימו כל אינון עובדין טבין דעבד בהאי עלמא וכלהו רשימין ביה ומכריזי האי איהו לבושא דפלניא ונטלין לההוא לבושא ואתלבשת ביה ההיא נשמתא דצדיקיא דבגינתא כגוונא דדיוקנא דהאי עלמא והני מלי מתלתין יומין ואילך דהא כל תלתין יומין לית לך נשמתא דלא תקבל עונשא עד לא תיעול לגנתא דעדן. כיון דקביל עונשא עאלת לגנתא דעדן כמה דאוקמוה לבתר דאתלבנת אתלבישא כיון דאתלבשא בהאי לבושא יהבין לה אתר כמה דאתחזי לה כו' ובכל שעתא נהרין צדיקיא מההוא זיוא עלאה. אבל בכל שבתא ושבתא ובכל ריש ירחא אתגלייא שכינתא יתיר משאר זמני בהאי רקיע ואתיין כלהו צדיקייא והגדין לגביה. זכאה חולקי' מאן דזכי להני לבושין דקאמרן דמתלבשן בהו צדיקיא בגנתא דעדן אלין מעובדין טבין דעביד ב"נ בהאי עלמא בפקודי אורייתא ובהון קיימא נשמתא בגנתא דעדן ואתלבשא בהני לבושין יקירין. כד סלקא נשמתא בההוא פתחא דרקיעא לעילא אזדמנן לה לבושין אחרנין יקירין עלאין דאינון מרעותא וכיונה דלבא באורייתא ובצלותא כד סלקא מתעטרא מההוא עטדא מאן דמתעטרא ואשתאר חולקיה לההוא בר נש ואתעביד מניה לבושין דנהירא לאתלבשא בהו נשמתא לסלקא לעילא ואע"ג דאוקמוה דאינון לבושין בעובדין תליין. אלין לא תליין אלא ברעותא דרוחא כמה דאתמר לקיימא גו מלאכין רוחין קדישין ודא איהו ברירו דמלה ובוצינא קדישא אוליף הכי מאליהו. לבושין דלתתא בגנתא דארעא בעובדין. לבושין דלעילא ברוחא ורעותא וכוונה דלבא כו'. כיון דסלקין אלין נשמתין עד ההוא פתחא דרקיע כדין ההוא רקיעא סחרא סוחרני דגנתא תלת זמנין ומקל נעימו דסחרניה דההוא רקיע נפקין כל אינון נשמתין וחמאן ההוא נעימו דההוא רקיע וחמאן ההוא עמודא דסלקא אשא ועננא ותננא ונגה דלהיט וסגדין כלהו. כדין נשמתון סלקין בההוא פתחא עד דסלקין לגו עגולא דסחרא בההיא נקודה. כדין חמאן מה דחמאן. ומגו נהירו וחדוותא מההוא דחמא סלקין ונחתין קרבין ורחקין כו' כל חילא דשמייא פתח בההיא שעתא ואמרי זכאין אתון צדיקיא נטרי אורייתא זכאין אינון דמשתדלן