יסוד ושרש העבודה רמ

בקולרא דמלכא ואתדן דיני' ואשתלי' דלא אשתכח עלי' סניגורי'. סנטירא דמלכא נחית וקאים קמיה לרגלוי וחד סייפא שננא בידיה זקוף ב"נ עינוי וחמי כמלי ביתא דמתלהטין באשא דזיוא מניה. אדהכי חמי ליה קמיה כוליה עלי עיינין לבושוי אשא דלהיט קמיה דבר נש. הכי הוא ודאי דהא כמה בני נשא חמו מלאכה בשוקא וקיימי קמיה ושאר בני נשא לא חמאן ליה ואי תימא הא כתיב עושה מלאכיו רוחות וגו' היך יכול לאתחזאה בארעא אלא מלה דא הא אוקמוה דכיון דנחית אתלבש בגופא ואתחזי למאן דאתחזי בההוא לבושא דאתלבש ביה ואי לאו לא יכיל למסבל ליה עלמא ולאתחזאה כל שכן וכל שכן האי דכל בני עלמא צריכין ליה. תלת טפין בחרביה וכו' והא אוקמוה חבריא. כיון דחמי ליה אזדעזע כל גופיה ורוחיה ולביה לא שכיך בגין דאיהו מלכא דכל גופא. ורוחא דיליה אזלא בכל שייפי גופא ואשתאיל מנייהו כבר נש דאשתאיל מחבריה למהך לאתר אחרא כדין הוא אומר ווי על מה דעבד ולא מהנייא ליה אלא אי אקדים אסוותא דתשובה עד לא מטא ההוא שעתא. דחיל ההוא בר נש ובעי לאתטמרא ולא יכיל כיון דחמי דלא יכול הוא פתח עינוי ואית ליה לאסתכלא ביה ואסתכל ביה בעיינין פקיחין וכדין הוא מסיר גרמיה ונפשיה וההיא שעתא הוא עידן דדינא רבא דב"נ אתדן ביה בהאי עלמא. ועם כל דא רוחא אזלא ושאט בכל שייפין ואזדעזעא לכל סטרין וכל שייפי גופא כלהו מזדעזען. כד מטא רוחא לכל שייפא ושייפא ואשתאיל מניה נפל זיעא על ההוא שייפא ורוחא אסתליק מניה ומיד מית ההוא שייפא וכן בכלהו. כיון דמטי רוחא למיפק דהא אשתאיל מכל גופא כדין שכינתא קיימא עלי' ומיד פרחא מן גופא. זכאה חולקי' דמאן דאתדבק בה ווי לאינון חייביא דרחיקי מנה לא מתדבקין בה. וכמה בי דינא אעבר עליה דב"נ כד נפיק מהאי עלמא. חד ההוא דינא עלאה דקאמרן כד נפיק רוחא מן גופא. וחד דינא כד עובדוי ומלוי אזלין קמיה וכרוזי מכרזי עלוי יחד דינא כד עייל לקברא. וחד דינא דקברא וחד דינא דתולעתא. וחד דינא דגיהנם. וחד דינא דרוחא דאזלא ושאט בעלמא ולא אשכח אתר עד דישתלימו עובדוי ודאי שבעה עדנין יחלפון עלוי. בגין כך בעי בר נש כד איהו אשתכח בהאי עלמא לדחלא מן מאריה לאסתכלא בכל יומא ויומא בעובדוי וייתוב מנייהו קמי מאריה. כד אסתכל דוד מלכא באינון דינין דב"נ כד אסתכל מהאי עלמא אקדים ואמר ברכי נפשי את ה' עד דלא תפוק מעלמא השתא דאנת אשתכח עם גופא. וכל קרבי את שם קדשו אתון שייפי דמשתתפי ברוחא השתא דאשתכחת עמכון אקדימו לברכא שמא קדישא עד דלא ימטי זמנא דלא תיכלון לברכא ליה ולאודאה עלייכו עכ"ל ובזהר חדש במדרש רות דף ס"ב ע"א ז"ל שבעה שמות לגיהנם ואלו הם בור שחת דומה טיט היון שאול צלמות ארץ תחתית שבעה פתחים יש לגיהנם כנגד שבעה שמות שיש לו שבעה מדורות הן זו על זו וכולן מדורות מזומנים לרשעים לדון שם כו'. מדור הראשון בור והוא מדור העליון ושם כמה כיתות של מלאכי חבלה כעין הבור אשר אין בו מים אבל נחשים ועקרבים יש בו כך המדור הזה נקרא בור כמה כיתות של מלאכי חבלה כעין נחשים השרפים אשר אין להם לחש שלשה ממונים שולטים בגיהנם והם מתחת ידי דומה והם משחית אף וחמה וכל האחרים הממונים תחתם וכל אותם הממונים רצים ושבי' ודנין בם נפשותם של רשעים וכל אותם כיתות של מלאכי חבלה כלם מרעישים גיהנם ונשמע קולם ברקיע וקול הרשעים בגיהנם צווחין ואומרים ווי ווי אין מרחם עליהם ועל כל אלו השלשה הממונים עם שאר כיתות של מלאכי חבלה שמרעישים גיהנם אמר קרא עלייהו קול שאון מעיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו כנגד ג' משחיתים הללו כו' בהאי מדור דנין לאותן שקוטפין מלוח עלי שיח המפסיקים דברים שנתנו בלוחות עלי שיחה בטילה ואותם שאינן נוהגין כבוד בתלמידי חכמים ואין דנין במקום הזה למבזה תלמוד חכם כי דנין אותו בטיט היון והמקלל חרש וכיוצא בהם והעובר אחורי ב"ה בשעה שהציבור מתפללים. והמספר שבח חבירו לפני מי ששונאים אותו לרעה וכל אלה וכיוצא בהם נידונין במדור הראשון המדור השני הוא נקרא שחת והיא אש ירוקה ואין שם כי אם חושך ואין שם רחמים כלל ושם דנים כל המספרים אחר מיטתן של ת"ח והמלבין פני חבירו ברבים ואפילו בהלכה שלא ללמוד ממנו והמתגאה שלא לשם שמים והמתכבד בקלון של חבירו והיודע בחבירו שיכשל דדברים או' הלכה אחת והם בעיר אחת והאוכל מסעודה שאינה מספקת לבעליה והמגביה ידו על חבירו אע"פ שלא הכהו ומי שמקלל בשחוק לחבירו בענין שיגיע לו בושת כל אלו נידונים שם במדור זה וכל כיוצא בהם המדור השלישי הוא נקרא דומה ושם נידונין כל אותן גסי הרוח המתגאים לבם בהלכה לפני העם שלא לשם שמים והמספרים לשון הרע והמגיס לבו בהוראה והדן את חבירו לכף חובה והמלוה לחבירו ברבית והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה ומי שאינו עונה אמן מפי המברך ומי שעושה תפלתו פיסקי פיסקי כגון המספר בתפלתו חוזר ואומר דבר אחר וחוזר ומפסיק והוא נקרא פיסקי פיסקי והמתלוצץ על חבירו ועל הזקן ששכח תלמודו והרואה דבר ערוה בחבירו ואינו מודיעו בינו לבינו כל אלה נידונין שם וכל כיוצא בהם

המדור הרביעי נקרא טיט היון ושם נדונין כל אותן גסי הרוח וכל אותן העושין עזות לעניים ומדוכאין והרואה לעני בדוחק ואינו מוהו עד שמבקש ממנו הנאתו והעושק שכר שכיר והמוציא זרע לבטלה הבא על כותית ונדה והממשכן לעני ואינו מחזיר לו משכנותיו כשאין לו דבר אחר והמטה משפט והלוקח שוחד כולם נידונים במדור זה: המדור החמישי נקרא שאול ושם נידונים האפיקורסים והכופרים בתורה והכופרים בתחיית המתים על אלה נאמר כלה ענן וילך כן יורד שאול ולא יעלה על שאר החוטאים כתיב ממית ומחיה מוריד שאיל ויעל: המדור הששי נקרא צלמות ושם נידונין כל אותן ששכבו עם אמותן ונדה: המדור השביעי נקרא תחתית היורד לשם שוב אינו עולה ועליהם נאמר ועסותם רשעים וגו' וכל אלו המדורות אש אכלה דולקת לילה ויום לנפשותם של רשעים יש מי שנקרא רשע ונדון בגיהנם י"ב חודש. רשע גמור שאין לו תשובה אין לו תקנה נידון לעולם בגיהנם רבנן אמרי כו' עכ"ל. ומי האיש אשר בנה ביתו בלא צדק ואשר נטע חרובין למו והרס