יסוד ושרש העבודה רכב

וגו' פרש חגיכם ולא חגי ווי לי' לההוא בר נש בשעתא דאלין אושפיזי מהימנותא קיימי מפתורי' ואמר ר' אבא אברהם כל יומוי הוה קאים בפרשת אורחין לזמנא אושפיזין ולתקנא לון פתורא השתא דמזמנין לי' ולכלהו צדיקיא ולדוד מלכא ולא יהבין לון חולקהון. אברהם קאים מפתורא וקרי סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה וכלהו סלקין אבתרי'. יצחק אמר ובטן רשעים תחסר. יעקב אמר פתק אכלת תקיאנה. ושאר כל צדיקיא אמרי כי כל שולחנות מלא קיא צואה בלי מקום. דוד מלכא אמר כו' ולא לימא אינש איכול ואשבע וארווי בקדמיתא ומה דישתאר אתן למסכני אלא רישא דכלא דאושפיזין הוא ואי חדי לאושפיזין ורווי לון קב"ה חדי עמי' ואברהם קרי עליה אז תתענג על ה' כו'. יצחק קאמר גבור בארץ יהיה זרעו גו' הון ועושר בביתו גו'. יעקב אמר אז יבקע כשחר אורך גו'. שאר צדיקיא אמרי ונחך ה' תמיד והשביע בצחצחות נפשך כו'. עכ"ל בקיצור נמרץ. אחיי ורעיי ידידי עליון ואהובי נפשי הביטו אל שיעור חשיבתם של מקיימי מצוה זו אלו הן הנוחלין ומנחילין הגאולה לו ולבניו אחריו לדורות עולם וכבוד ה' חופף עליו כל היום והוא יושב בצל סוכה וקדושי משכני עליון האבות הקדושים באים להתלונן עמו בצל סוכה והם שמחים עמו כשנותן אז מלחמו לדלים ולאביונים הגונים ועניים מרודים יביא ויאסף אותם הביתה והם יקחו חלקם של הני אושפיזין עלאין קדישין ומברכתם יבורך גבר ירא ה' שבעה ברכות ולהיפך ח"ו סר ענן השכינה מעל אהל הסוכה וח"ו תבא עליו קללה ולא ברכה ר"ל כנ"ל בזה"ק הנ"ל ואיך לא יתלהב ויחם לבבו אל הזהירות והשמירה מעולה בזה מאד ומאד. ודי בהערת הז"הק הנ"ל. וראוי לומר בכל פעם שיכנוס לסעוד בסוכה תפלה קצרה רבון כל העולמים יר"מ שיהא חשוב לפניך מצות ישיבת סוכה זו כאלו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותרי"ג מצות התלוים בה וכאלו כוונתי בכל הכוונות שכוונו בה אנשי כנה"ג ע"כ. הנה זה בא למעלה בשערים הקודמים חיוב הלמוד על השלחן בכל ימות השנה ומה גם בחג הקדוש הזה לכבוד הז' אושפיזין קדישין כי עיקר כבודן הוא הלמוד על השלחן וזמירות ושבחים ולהנאות עניים ואביונים משלחנו כנ"ל. ודי בהערה זו

פרק ארבעה עשר לולב ומיניו

הנה בודאי אחיי ורעי מי שחננו השם יתעלה וסיפק בידו לקנות אתרוג לעצמו מוטל עליו החיוב לקנות אתרוג הכשר ומהודר ולולב ומיניו ולצאת בהם ידי חובתו וגודל מעלת מצוה זו הובא בספרים וז"ל אבודרה"ם ואומר בחדה שכל המקיים מצות אתרוג עם שלשת המינים כאלו קיים המצות והטעם מפני שהחשבון האתרוג עם שלשת מינים עולה לעני תרי"ג עכ"ל. ובודאי אם יש סיפק ביד האדם לקנות אתרוג ולולב גם לבניו הקטנים אזי יזהר בזה גם כן כי היא משנה מפורשת והובא ג"כ בש"ע סי' תרנ"ו ודי בזה

כוונת הלולב

באשמורת הבקר של יום ראשון דחג יכין עצמו אל קיום מצות עשה מן התורה נטילת הד' מינים כמ"ש ולקחתם לכם ביום הראשון וגו'. ויתבונן מקודם עם הנץ החמה ואז יברך על הלולב בסוכה דוקא כ"כ האריז"ל ע"פ סוד גדול שברכת נטילת לולב עם הנענועין יהיה דוקא בסוכה וכן נוהגין היראים וחרדים לדבר ה'. וקודם הברכה יאמר לשם יחוד כו' בכוונה עצומה ויתפלל גם כן תפלה קצרה כאלו כיון בכל הכוונות שכוונו בהם אנשי כנה"ג ויברך ברכת הלולב בשמחה עצומה עד מאד ויתן הודאה גדולה ועצומה ליוצרנו ובוראנו ית"ש שזיכה אותנו במצוה רבה זו וגם בברכת שהחיינו יתן במחשבתו הודאה גדולה ועצומה כנ"ל בשערים הקודמים כוונת ברכה זו ואח"כ יתחיל לעשות הנענועין וע"פ כתבי האריז"ל הוא על סדר זה דרום צפון מזרח מעלה מטה מערב ובכל רוח יעשה שלש נענועיו