יסוד ושרש העבודה רי

בתשעה לחדש בערב וגו' והריני מקבל עלי מעתה איסור אכילה ושתיה ורחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה לשם יקב"ה ושכינתי' ויכוין בעת קבלתו ע"ע החמשה ענוים הכוונה הקצרה שהובא בתקונים תקון כ"א דס"ב ע"ב. ז"ל וצריך ב"נ לקבלא עלי' חמש ענוין בגין ענוי דגרים לה' זעירא

פרק ששי כל נדרי

והיה כי תבוא אל בה"כ תיכף ומיד יתודה בנוסח אשמנו בגדנו כפי שמבואר למעלה דהיינו להתודות בכל אות ואות של א"ב בנוסח אשמנו איש איש את כל נגעי לבבו אשר ידע בעצמו שלא היה נזהר בהם עד הנה. ויזהר האדם בוידוי זה קודם כל נדרי כי הוא דינא דגמרא ע"פ פי' הרמב"ן שעיקר הוידוי הוא עי"כ עם חשכה. וז"ל הגמרא דיומא דף פ"ז ע"ב ת"ר מצות וידוי עיה"כ עם חשיכה. (פי' רש"י אחר אכילה משקיבל עליו יוה"כ) אבל אמרו חכמים יתודה קודם שיאכל וישתה שמא תטרף דעתו בסעודה ואע"פ שהתודה קודם שאכל ושתה יתודה לאחר שיאכל וישתה שמא אירע דבר קלקלה בסעודה (פי' רש"י של חטא) ואע"פ שהתודה ערבית יתודה שחרית. שחרית יתודה במוסף במוסף יתודה במנחה במנחה יתודה בנעילה והיכן אומרה כו'. עכ"ל הגמרא. והובא בב"י ובר"ן ביותר ביאור וז"ל פי' הרמב"ן דה"ק מצות וידוי עי"הכ עם חשכה סמוך ליום עצמו כו' אבל חששו חכמים שמא תטרף דעתו בסעודה לפיכך החמירו עליו להתודות קודם אכילה ואע"פ שהתודה קודם אכילה חוזר ומתודה בזמנ' עם חשכה סמוך ליום עצמו כו' אבל וידוי של ערבית שהיא ווידוי של יה"כ עצמו לא קתני דודאי מתודה הוא בי"כ אלא קתני אע"פ שהתודה ערבית מתודה שחרית וכל היום כו' עכ"ל הר"ן. לכן יזהר האדם בזה. וכבר נתפשט המנהג בכמה בתי כנסיות להתודות בצבור קודם כל נדרי ואחר הוידוי מוציאין ס"ת מן ההיכל ונקרא בספרים ס"ת של כל נדרי ופליאה נשגבה בעיני לדעת מה זה ועל מה זה לא נהנו כן בכל בתי כנסיות כי דבר זה מפורש בטור וז"ל ערבית נכנסין לב"הכ ואומרים בז"הל בישי בה של מעלה ובישיבה של מטה כו' ומוציא ס"ת השליח צבור ואוחזה בחיקו ואומר כל נדרי ואסרי כו'. עכ"ל הטור והובא ג"כ באבודרה"ם. וביחוד בכתבי האר"י ז"ל מפליא מאוד בתקון זה של הוצאת ס"ת בכל נדרי וכתב שהוא תקון גדול ונפלא למי שפגם בעון נדרים ר"ל שיקנה ס"ת זה דכל נדרי אפי' מממון הרבה דהיינו שיוציא הוא הס"ת מן ההיכל ויאחז בעת אמירת כל נדרי והעיקר שיחבק וינשק הס"ת ויתודה ויפרט עונותיו קודם שיתחיל הש"ץ כל נדרי ועיי' ש באריכות ועיקר תקון הוא בהוצאת ס"ת ראשון מן ההיכל ועכ"ז אם לא השיג לקנות נות ס"ת ראשון יקנה ספר אחר כי ראוי וישר הוא להוציא כל הספרים שבהיכל והעיקר שיהיה הס"ת כשרה ותקון זה לכפרת העונות בהוצאות ס"ת כשרה נרמז בזה"ק פ' ויחי דף רכ"ה ע"א. וז"ל חד אסוותא אשכחנא בעלמא ולא יתיר בההוא אתר דאשתכחון אנון דלעאן באורייתא ואשתכר בינייהו ס"ת דלא משתקר בי' (פי' שלא נמצא בו פסול). כד מפקי האי בגיני' מתערי עלאי ותתאי וכ"ש אי כתיב שמא קדישא כדקא חזי והא אוליפנא מלי' עכ"ל. ולכן תקנו לנו הקדמונים לעשות תקון זה בעת כל נדרי לכפר על נפשותינו ובודאי ראוי לכל מי שיש יכולת בידו ויש לאל ידו ישתדל לתקן עכ"פ תקון הגדול והנפלא הזה באותו בה"כ שמתפלל בו ומכ"ש אם יש לאל ידו לתקן תקון זה בכל בתי כנסיות להוציא ס"ת בעת אמירת כל נדרי מוטל עליו להשתדל ולתקן לזכות את הרבים לכפרת עונותיהם וכנ"ל בז"הק ואזי זכות הרבים תלוי בו. וטוב ויפ' הוא שיעשה אדם תקון זה בס"ת שבידו על מקומו הקבוע בבה"כ ואח"ז יחזור הס"ת אל ההיכל ויעורר אדם לבו מאוד אל הבכי בעת אמירת כל נדרי לתקן עון נדרים כי הוא תקון גדול מאוד על עון זה ויזהר לאמרו בכוונה כי הוא נ"כ מתקוני התפלה דערבית זה והובא בזה"ק.