יסוד ושרש העבודה רט

הוא יסוד ועיקר לתשובה לכן יזהר בו האדם מאוד ומאוד לשמור ולעשות אותו כהלכתו בכל פרטיו ודקדוקיו מלדבר בו שיחות חולין ח"ו וגם לטהר רעיוניו ומחשבותיו שלא יחשוב בעניני עה"ז כלל וכלל רק ביראת ה' כל היום ואז מוחלין לו על כל מה שחטא בכל שבתות השנה מיום הולדו ועד עתה כנ"ל בשם האריז"ל. ובודאי בני ישראל אף המון עם נזהרים בשבת זו לטהר עצמם במקוה בשחרית קודם התפלה אף שאינם עושים זאת בכל שבתות השנה. גם תיכף אחר סעודת שחרית הולכים לבה"כ לומר ס' תהלים עד תפלת המנחה

סדר ערב יוה"כ

מנהג אבותינו בידינו בסדר הכפרות בעי"כ הוא מנהג ותיקון והובא בטור ובכל הפוסקים והרמ"א בש"ע. גם ע"פ כתבי האריז"ל הוא תקון גדול לנפשו ותיכף לסמיכה שחיטה וראוי לכל אדם שילך הוא בעצמו אצל שוחט לשחוט הכפרות ולעמוד אצל השוחט ולזרז אתו אל תקון הסכין והשחיט'. (וראוי) לאדם שירבה בצדקה ביום זה אף יותר מכדי יכולתו כי נתינת הצדקה היא סגולה נפלאה לכפרת העוונות וביחוד לאביונים מהוגנים בעלי תורה (סעודת) ערב יוה"כ למדו רז"ל מפסוק ועניתם את נפשותיכם בתשעה לחודש לכן לא יעשה האדם אותה כמצות אנשים מלומדה ויכון שעושה בסעודה זו נחת רוח גדול להבורא ית"ש וקודם הסעודה יאמר לשם יחוד ופסוק ויהי נועם ועכ"ז תהיה יראתו על פניו לבלתי יאכל להנאתו ח"ו בלתי לה' לבדו. ובאכילה זו בקדושה ולש"ש יתוקן כל אכילה של איסור גם רבוי האכילות שנכשל ונלכד בהם כל השנה כנ"ל בשם האריז"ל. והחכם עיניו בראשו שלא למלאות בטנו מאכילה גסה שבודאי אחר כמה שעות יתחרט בעצמו כי יזיק לו וגם יבא לידי ביטול תפלה. ודי בזה ליזהר מאוד בעניים ולמוד על שלחנו. (ואחר) ברכת המזון בכוונה עצומה אם ירצה לישן יזהר מאוד למסור השינה אל השומר שיקיץ אותו משינתו בעת ועונה שיקבע להקיצו בכדי שיהיה לו עת ושהות אחר השינה לעשות הכל כתקון דהיינו לטבול במקוה בלב נשבר מאוד וחיוב טבילה ביום זה מבואר בזה"ק פ' פנחס דרי"א ע"ב וז"ל בעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא לדכאה גרמייהו עכ"ל. גם שיהיה לו שהות להתפלל מנחה בנקיות הגוף ובכוונה עצומה (ואחר) התפלה ילקה מלקיות ארבעים כנהוג ועיין בש"ע סי' תר"ז וברמ"א. (ויעיין) אדם בספרים ויראה נפלאות מהנהגת חסידים הקדמונים מהסגופים הנוראים שעשו בעצמם בענין מלקיות בימי הנוראים האלה וסבלו יסורים קשים ומרים ע"י מלקיות ואשרי חלקם. (וקודם) הוידוי שבתפלת מנחה יאמר פסוק יהיו לרצון ואח"כ יתודה וכן בכל התפלות של יה"כ ואחרי הוידוי יאמר אלהי נצור. מצאתי רבים נוהגין לטבול במקוה ג"כ אחר סעודה המפסקת וכן הובא בספרים. קודם שילך לביה"כ יברך את בניו בבכיה עצומה ועיקר הברכה יהיה שיהיו עובדי השם יתעלה כל ימי חייהם ויתן להם השם יתעלה שכל ובינה בתורתו הקדושה ודי ספוקם מיגיע כפם באמונה ויתן להם חיים ושנים ארוכים ויזכה לראות מהם בנים ובני בנים עוסקים בתורה ובמצות כל ימי חייהם ויוכיח אותם שילכו ביראת אלהים כל ימיהם ויכוין בתוכחה זו לתת בזה נחת רוח להבורא ית"ש ויתעלה. ויזהר האדם מאוד קודם שילך לביה"כ לפייס למי שהקניט אותו אף בדבור בעלמא כי היא דינא דגמרא ועיין בש"ע ויזהר האדם מאוד בזה. גם יזהר האדם בעי"כ לשלם כל מה שנדר בעניני צדקה קודם לכן. ויזהר האדם מאוד לתקן בלבו כל תקון עניני עבודת הבורא ית"ש היינו שירגיש בעצמו כשיבא לבה"כ לכל נדרי שהוא נקי וטהור מכל מום ופשע ממש כמלאך האלהים בחזרת תשובה אלהבא בכל לבבו בכל הענינים. ודי בהערה זו הקצרה. וקודם שילך לבי"הכ יאמר בפה מלא בשמחה עצומה בז"הל הריני מקבל עלי לענות נפשי וגופי ביום הכפורים הזה כאשר צוני יוצרי ובוראי ית"ש ויתעלה בתורתו הקדושה ועניתם את נפשותיכם