יסוד ושרש העבודה רח

פרק חמישי עשרת ימי תשובה

הנה נא ידעת כי עשי"ת קבעה הבורא ית"ש ברוב רחמיו וחסדיו עת מצוא מזור תרף למחלת עונות אף ליחיד שישוב מעבירות שבידו כמרז"ל על פסוק דרשו את ה' בהמצאו וגו' אלו י' ימים שמר"ה עד יה"כ והנה כבר חלפו ועברו שני ימים דר"ה מחשבון של עשרת ימי תשובה והנה ימים באים שבין כסא לעשור לכן יראה כל אדם פועל אלהים ומעשיהו ישכילו לעשות הכנה דרבה הוא אל התשובה כל שבעת הימים יפריש האדם א"ע וישב בדד וידום לחקור לחפש אחר כל פרט ופרט של סור מרע ועשה טוב קטן וגדול שם הוא אל לבו לעזוב דרך רשע בחרטה גמורה על העבר וגודר גדר לעמוד בפרץ בגדרים וסייגים לבל ישוב לכסלה עוד להבא וכבר מלתו אמורה למעלה בחדש אלול התעוררות על כמה פרטי דברים ויעיין אדם היטב בהם יראה לתקן בימים האלו לעשות עליהם תשובה בפועל על העבר בכל מה שיוכל הן בתעניתים ושאר סגופי' וכל סגוף הן קטן הן גדול נחשב לפני הבורא ית"ש לתשובה הן בנתינת צדקה אף יותר מיכולתו. ויעשה תקון כרת בלמוד כל הלילה כנ"ל בחדש אלול. ויקבל על עצמו בער"ה שלא ידבר שום שירת חולין מיום ר"ה עד אחר יה"כ ולמעט ג"כ בדברים הכררים בכל מה דאפשר והוא מנהג חסידים הראשונים וכן בכל שאר הנהגת החסידות אף שלא היה נוהג א"ע בכל השנה ראוי עכ"פ לכל אדם להתנהג בחסידות בעשי"ת האלו וכן משמע מהירושלמי שמביא הטור סי' תר"ב ובש"ע סי' תר"ג בענין פת של עכו"ם וכתב האריז"ל בענין י' ימי תשובה וז"ל המתענה בהם ועושה תשובה גמורה בכל לבו שלא יחזור לאותן העבירות לעולם אז מוחלין לו בכל יום מימי השביע שבעשי"ת מה שחטא ביום ההוא לעולם עכ"ל ודי בהערה זו

כוונת צום גדליה

צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וגו' הנאמר בזכריה ח' דרשו רז"ל צום השביעי זה צום גדליה וצום זה הוא כענין ת"ב כי ביום זה נהרג גדליה בן אחיקם שנשאר תיכף אחר החרבן הבית ראשון עם יתר הפליטה מדלת עם בני ישראל שנשארו בארץ הקדושה אחר החורבן ואלמלא לא נהרג גדלי' היה קצת פליטה לעם קדוש כי נבוכדנצר הפקיד לגדלי' בארץ יהודה על כל דלת עם בני ישראל אשר נשארו שם כמפורש בירמיה סי' מ' אך כשנהרג גדלי' ברחו כל עם בני ישראל מארץ יהודה והלכו למצרים ושם נהרגו כלם כמפורש הכל בפסוק. וגם ארץ יהודה נשארה אז שממה וחרבה מכל וכל וע"כ נקבעה צום ע"ז על הריגת הצדיק הגדול הזה ועל הריגת בני ישראל לאלפים ולרבבות ע"י הריגתו ג"כ ועל חרבן ארץ הקדושה מכל וכל לכן בכל עת ובכל רגע של יום צום זה יכניס בלבו כל איש ישראל צער ואנינות גדול לאונן ולקונן על חורבן בית מקדשינו ותפארתנו וחורבות ארצינו הקדושה ועל הריגת הצדיק הזה ויתר הפליטה מעם הישראלי וביחוד יתן את קולו בבכי בעת אמירת הסליחות על כל הנ"ל. ודי בהערה זו

שבת תשובה

הנה יום גאולה מחטאיו ופשעיו יום שבת אם תשמרו בכל פרטים ודקדוקים בדבור ובמעשה ובמחשבה כי עיקר ושורש גדול ויסוד מוסד אל התשובה היא שמירת שבת כהלכתו גם בכל השנה כמרז"ל כל השומר שבת כהלכתו אפי' עע"ג ר"ל כדור אנוש מוחלין לו ולכן זה שמו אשר יקראו לו לשבת שבין כסא לעשור שבת תשובה כי שמירתו כהלכתו