יסוד ושרש העבודה רז

הגזירה (בתיבות ותשובה) יהרהר במחשבתו תשובה שלימה ויקבל על עצמו קבלה אמתית שיזהר בכל מה שלא נזהר עד הנה. (ובתיבות ותפלה) יתפלל במחשבתו תפלה קצרה בזה"ל רבון כל העולמים מחול לי על כל עונותי אני מקבל עלי לתקן מעשי. (ובתיבות וצדקה) יקבל בלבו ליתן צדקה כפי מסת ידו ודי בזה. ובחזרת התפלה דש"ץ יזהר מאוד לשמוע את התפלה בכוונה עצומה ויכוין בכ"מ כנ"ל בתפלת העמידה בלחש. ובעת שהש"ץ מאריך. בנגונים לא ישב בטל אלא יאמר מזמורי תהלים בכוונה עצומה וטוב מעט בכוונה כו'. וכשכורע וישתחוה בואנחנו כורעים והש"ץ מאריך בנגון יכוין במחשבתו כל עת הכריעה שבח והודאה בשמחה עצומה מאוד לבורא ית"ש על שנתן חלקנו וגורלנו באלהותו ית"ש ויתעלה זכרו לעד וישמח שמחה זו עד ועל כן נקוה לך ואח"כ יאמר הפסוקים שנדפס במחזורים בשל הרוקח בשמחה עצומה ג"כ ע"ד הכוונה הנ"ל. ובתקיעות של הסדרים בכל תקיעה שישמע מהתוקע יכוין ג"כ כנ"ל בתקיעות דמיושב אני מקיים בשמיעת זו התקיעה מ"ע שצוני בורא ית"ש לשמוע היום קול שופר כמ"ש יום תרועה יהיה לכם. ויזהר האדם מאוד בכוונת אמן על כל ברכה ותהלה של חזרת התפלה מעין חתימתה. ודי בהערה זו (קוה אל ה' חזק ואמץ כו' אין כאלהינו כו') יאמר בכוונה ובשמחה עצומה מאוד (ובתיבות מושיענו) בכל אלו התבות יתן במחשבתו הודאה עצומה בזה"ל אני נותן הודאה גדולה ועצומה לך ית' שמך שאתה מושיענו ברחמיך הרבים ביום הדין הנורא הזה מכל המקטריגים והמסטינים עלינו ואח"ז יאמר פ' קטרת וסממנים בכוונה עצומה מאוד כי אמירתם סגולה נפלאה להבריח החיצונים והקליפות שלא יתאחזו בתפלתינו אך בכל השנה ומה גם בימים הנוראים האלה כנודע מכתבי האריז"ל ראוי לכל אדם להשתדל לשמוע מאה קולות בר"ה כדאיתא בטור רמז למאה קולות כנגד ק' פעיות דפעיא אמי' דסיסרא לכן ראוי בכל המנינים להתנהג להשמיע מאה קולות עד"ז והוא שאחר השלמת כל התפלה יתקעו מתחלה ג' תש"ת וג' תר"ת להשלים שלשים קולות לג' תשר"ת שתקעו בחזרת התפלה בסדרים הרי ס' קולות עם שלשים התקיעות דמיושב ואח"כ יתקעו עוד שלשים קולות כמנהג לתקוע אחר התפלה הרי תשעים ואח"כ יתקעו פ"א תשר"ת ופ"א תש"ת ופ"א תר"ת להשלים מאה קולות וע"פ כתבי האריז"ל חיוב גדול לשמוע דוקא מאה קולות בר"ה. ויזהר האדם מאד ומאד ביום הדין הקדוש למעט באכילה בכל מה דאפשר כנזכר בש"ע סי' תקצ"ז ס"א וכמה דיעות בפוסקים שמצוה להתענות בר"ה והובא ג"כ בש"ע בשם י"א ועכ"פ ראוי לאדם שתהיה יראת אלהים על פניו לשבר תאותו הבהמיות ויצרו ביום הדין הנורא הזה ולא יאכל כל שבעו והיא עבודה עצומה להבורא ית"ש ויתעלה כדאי' בגמרא פרק נגמר הדין אריב"ל כל הזובח את יצרו מעלה עליו הכתוב כאלו כבדו להקב"ה בשני עולמות בעה"ז ובעה"ב דכתיב זובח תודה יכבדנני ע"כ. וביחוד אם עדיין לא התפלל תפלת המנחה שזה ברור כי במלוי כרסא באכילה ושתיה בלתי אפשרי לבא אל המלך מ"ה הקב"ה להתחנן לו בהכנעה וענוה גם מלוי הכרס מביא את האדם לידי בלבול מחשבה בתפלה ואוי לאותה בושה שבימים נוראים אלו יתפלל במחשבות שונות וזרות לפני המלך המשפט ית"ש ויתעלה היושב עתה על כסא דין לדון את כל ברואיו על כל מעשיהם ועלילות מצעדי גבר ומחשבותיו ותחבולותיו כמבואר בז"ח פ' בראשית דף י"ד ע"ד וז"ל בר"ה דן את כל העולם גופות בני אדם והנשמות ופוקד אותם ודן אותם על כל מה שעשו כל השנה כולה ותאנא אפי' צעדיו של אדם נמנין ובאין בדין באותו היום הה"ד וכל צעדיו יספור כו'. א"ר אחא בד' פרקים כמו כן האדם נידון בו ביום שמהרהר בעבירה ובזמן שעושהו וביום ר"ה ובעוה"ב עכ"ל ודי בהערה זו ואחר תפלת המנחה ילך עם הצבור לומר סדר תשליך כנדפס בסדורים ואחר הסדר יאמר מזמור ממעמקים קראתיך בכוונה עצומה: