יסוד ושרש העבודה קצח

אלא לעסוק בתורה עד אור הבוקר וראוי ללמוד מעניני העבירה שעבר שחייב עליה כרת ובכל לילה שיעשה כן נצול מכרת א' שנתחייב עכ"ל ונוהגים ללמוד מסכת כריתות משניות וגמרא וספרי יראים. וכבר נהגו בזה רבים בימים הנוראי' האלה ובימי השובבים ונוהגים ג"כ ללמוד בעמידה בתיקון זה. ובודאי תקון זה יכול אדם לעשות בכל ימות השנה לישן מעט ביום כדי שיוכל להיות כל הלילה נעור ללמוד כדי להנצל מכרת ר"ל. עוד יוסיף תקון הנפש חטאך בצדקה פרוק ולהרבות בצדקה בכל מה דאפשר. גם בכל השנה הוא תיקון גדול מאוד וביחוד בימים הנוראים האלו. וגודל מעלת הצדקה מקומו מוזכר לו מאמרי הז"הק ותקונים בפרק מיוחד בשער הכולל פרקי' בעז"ה עיי"ש ולהוציא חלק כאן א"א אך להעיר לבב אנוש כערכי הפעם בא בקצרה איזה מאמרים מז"הק בקיצור נמרץ ולהקדים לפניו כמה מימרות מגמרא הקדושה הובאו בס' מנורת המאור אך המה באו בדרך ארוכה שם ובכדי להקל על המעיין כאן נמצאו בקצרה. גרסינן בפ"ק דב"ב די"א דרש ר' דוסתאי ברבי ינאי בא וראה שלא כמדת בשר ודם מדת הקב"ה מדת ב"ו מביא דורון לאדונו ספק מקבל הימנו ספק אין מקבלין הימנו ואם תאמר מקבלין ממנו ספק רואה פני האדון ספק אינו רואה פניו והקב"ה אינו כן אדם נותן פרוטה לעני זוכה ומקבל פני השכינה שנאמר אני בצדק אחזה פניך. א"ר יוחנן מ"ד מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו אלמלא מקרא כתוב א"א לאמרו כביכול עבד לוה לאיש מלוה ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה יעשה ממנו צדקה וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר' ישמעאל כל המגיז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם כו'. וא"ר אסי שקולה מצוה זו כנגד כל המצות כולן שנאמר כו' ובשכר פרוטה זג שנותן לעני מתברך ואם אין לו פרוטה ליתן לו ומפייסו בדברים מתברך יותר כדגרסינן א"ר יצחק כל הנותן פרוטה לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו בדברים מתברך בי"א ברכות כו' ומי שאינו רוצה ליתן גדול שכר הכופה אותו כדגרסינן אמר רבי אליעזר גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר כו'. תני חייא בר רב מדפתי כל המעלים עינו מן הצדקה כאלו עע"ג כתיב הכא כו'. א"ר יצחק כל הרודף צדקה הקב"ה ממציא לו בני אדם הגונים לעשות בהם צדקה ריב"ל א' זוכה לבנים בעלי חכמה בעלי עושר בעלי הגדה הצדקה מעשרת לאדם שנ' יש מפזר ונוסף עוד וגו'. א"ר יצחק ד' דברים קורעין גז"ד של אדם ואלו הן צדקה צעק ושינוי השם ושינוי מעשה. צדקה דכתיב וצדקה תציל ממות כו' וגרסינן נמי הוא היה אומר עשרה דברים קשים נבראים בעולם ומיתה קשה מכולם וצדקה מבטלתה שנאמר וצדקה תציל ממות. תניא אר"ג בר"מ מ"ד ונתן לך רחמים ורחמך כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים וכל שאינו מרחם על הבריות אין מרחמין עליו מן השמים א"ר סימון אריב"ל יותר ממה שבע"הב עושה עם העני העני עושה עם בה"ב כו'. אר"א גדולה צדקה יותר מכל הקרבנות שנאמר כו'. ובזה"ק פ' וירא דף ק"ד ע"א וז"ל רא"א ת"ח כמה אנהג קב"ה טיבו עם כל בריין וכ"ש לאנון דאזלי בארחוי דאפי' בזמנה דבעי למידן עלמא איהו גרים למה דרחים לי' למזכי במלה עד לא ייתי ההוא דינא לעלמא דתנינין בשעתא דקב"ה רחום לי' לב"נ מסדר לי' דורנא ומאן איהו מסכנא בגין דיזכי' בי' וכיון דזכי בי' איהו אמשיך עליה חד חוטא דחסד דאתמשך מסטר ימינא ופריש ארישי' ורשים לי' בגין דכד ייתי דינא לעלמא ההוא מחבלא יזדהר בי' וזקיף עינוי וחמא לההוא רשימו כדין אסתלק מני' ויזדהר בי' ובג"כ אקדים לי' קב"ה במה דיזכי כו' ב"ל דיזכי בצדקה עם בני נשא בשעתא דדינא שריא בעלמא קב"ה אדכר לי' לההיא צדקה דעבד. וז"ל דק"ט ע"א כל ב"נ דאיהו צר עינא לגבי מסכנא יאות הוא דלא יתקיים בעלמא ולא עוד אלא דלית לי' חיים לעלמא דאתי וכל מאן דאיהו וותרן לגבי מסכנא יאות הוא דיתקיים בעלמא ויתקיים עלמא בגיני' ואית לי' חיים ואורחא דחיי לעלמא דאתי עכ"ל ובפ' מקץ דר"א ע"א ז"ל רש"א בזמנא דנשמתא נפקת מהאי עלמא בכמה דינין אתנדת עד לא תיעול לאתרא לבתר כל אנון נשמתין אית לון למעבר בהך נהר