יסוד ושרש העבודה קעט

לבו שיחזור האהבה הישנה אלינו כמקדם בבנין בית המקדש ובהקרבת קרבנותיו הוא עיקר ושורש תפלת המוספין ודי בזה. (כי בעמך ישראל בחרת מכל האומות ושבת קדשיך להם הודעת וחוקי ראשי כו') בתיבות אלו וביחוד בתיבות של חתימת הברכה (ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל וראשי חדשים) יתן האדם הודאה עצומה במחשבתו על כל ג' הטובות האלו בפרוטרוט דהיינו על המתנה הגנוזה שבת קדש בתיבות (מקדש השבת). ועל שבחרת בנו באלקך הקדוש וקדשת אותנו בתיבת (וישראל). ועל שנתת לנו מתנה טובה של ראשי חדשים בתיבות (וראשי חדשים). ויזהר האדם מאוד בכוונות פרטיות אלו ולא יפטור עצמו באמירת התיבות בפיו ובשפתיו לבד. ודי בהערה זו

פרק ד' חודש ניסן

מיום אחד בניסן יגיל וישמח האדם מאוד ומאוד כי הגיעו הימים אשר בהם חפץ ה' לגאלינו ולקדשינו במצותיו והן קרבו הימים אשר בהם נעשה רצונו לנחת רוח לפניו ית"ש במצו' רבות באכיל' המצה ובבל יראה ובבל ימצא בכל גבולינו חמץ. ואכילת מרור ושביתת י"ט ושארי מצות שבזה החודש ומיום אל יום יצפה ויחכה בגילה ורנן ע"ז שיבוא בקרוב על ידו נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש ע"י קיום מצות מקריות זמניות וכל הקרב הקרב אל הזמן ההוא תגדל שמחתו ומה גם בהגיע תור עשייתם כאשר יבוא לפנינו בע"ה וכבר עלה זכרונו לטובה בשער הא' פ"ה ע"ש. יזהר האדם באפיית המצות בכל האופנים היותר מועיל שלא יבא ח"ו לידי איסור משהו חמץ בפתח שהוא כעובד כו"ם ר"ל כמבואר בזה"ק פ' תצוה דף קפ"ב ע"א. וז"ל כתיב אלהי מסכה לא תעשה לך וכתיב בתריה את חג המצות תשמור. מאי עביד האי לגבי האי. אלא הכי אוקמוה מאן דאכיל חמץ בפסח כאלו דפלח לכו"ם לגרמיה דהא רזא הכי הוא דחמץ בפסח כמאן דפלח לע"ז דע"ג איהו עכ"ל ולקמן בעז"ה נעתיק עוד מאמר מזה"ק מגודל זהירות איסור משהו חמץ בפסח. גם כל ירא וחרד יזהר שלא יאכל כל שבעת ימי הפסח רק ממצה שמורה שהי' לה שימור משעת קצירה דוקא כי שאר חטים שלא היתה להם שמירה משעת קצירה קרוב לודאי שירדו עליהם גשמים במחובר אחר שנתייבשו ומקבלים חמוץ אף במחובר כמ"ש בש"ע סימן תס"ז דגן שבמחובר שנתייבש לגמרי ואינו צריך ליניקה כמאן דמנח בכדא דמי ומקבל חמוץ אם ירדו עליו גשמים והוא דינא א דגמרא לכן יזהר האדם מאוד בזה

הגעלת כלים של פתח וביותר צריך לזרז ולהזהר כל הירא וחרד לדבר ה' שלא ישתמש בפסח בכלים שנשתמשו בהם חמץ כל השנה ונתכשרו ע"י הגעלה דהיינו כלי בדיל ונחושת כי בלתי אפשר לנקרם היטיב בסדקים הקטנים שבהם בענין שלא ישאר בהם משהו חמץ עכ"פ ויותר טוב לאכול בפסח בקערות ודולבקאות של כלי חרס חדשים. והיורה של נחושת שמבשלים בה דגים יכשיר ע"י לבון כי סתם יורה קבוע בה מסמרי' וגם לפעמי' טלאי בעניין שאין מועיל לה הגעלה כלל ואפילו יורה שאין בה מסמר וטלאי עכ"פ בלתי אפש' לנקותה ממשהו חמץ שנשא' בסדקיה בעין לכן ראוי לכל ירא וחרד להכשירן דוקא על ידי לבון אך יזהר שיעשה לבון בעצמו ולא יסמוך על א' מאנשי ביתו וגם יד היורה יכשיר אותה ג"כ בליבון ודי בזה: ק

סדר ערב פסח

בשלשה עשר לחודש אחר תפלת מנחה ילך בעצמו להביא מים למצת מצוה וההליכה תהיה בשמחה עצומה מאוד ויאמר כל עת ההליכה בשמחה עצומה מאוד הנני