עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryיסוד ושרש העבודה

יסוד ושרש העבודה קפ

Yesod ṿeShoresh haAvodah 180 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text

Open in the reader →

הולך לשאוב מים היום כדי שיהיה למחר מים שלנו לינת לילה למצת מצוה כפי שצונו חז"ל לקיים מ"ע ול"ת כנ"ל וללוש בהם מצת מצוה שצונו יוצרי ובוראי ית"ש במ"ע לאכול בליל פסח וגם בחזרת ההליכה יאמר כנ"ל ואל יתרשל אדם בדבורו בענינים כאלה וכיוצא כי בכל דבור ודבור עושה נחת רוח ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה ועושה בזה עבודה עצומה כמבואר בזה"ק בהרבה מקומות כל מלה ומלה דנפיק מפומי' דבר נש בקעא רקיעין ואעלת לאתר דאעלת ותמן אתבחנת כו' ומצורף לדבור היא השמחה שבלב ודבר זה כתוב בתורה הקדושה תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה הרי לפניך כתוב מפורש אף שעבדו את הבורא ית"ש אך תחת אשר לא עבדו בשמחה את ה' רחמנא לצלן מה כתיב אחריו בתוכחה ע"ז וע"כ העיקר שיצורף השמחה עם הדבור וכוונת השמחה יהיה בלבו בכל הנ"ל שמצוה זו יזכה לקיים מצות יוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה זכרו לעד באכילת מצה בלילה הראשונה. ודי בזה. אור לי"ד בניסן יזהר מאוד בבדיקת חמץ כראוי וע"פ רוב מניחים על התנור בחורף עצים קטנים לייבשם ויזהר לפנותם מהתנור מקודם כדי שיוכל לבדוק שם ויברך ברכת הבדיקה בשמחה עצומה ויכוין אל קיום מ"ע ול"ת ולמחר בע"פ כשיגיע זמן שריפת החמץ יזדרז במצוה זו בעצמו ולא ע"י שליח ויאמר לשם יחוד כו' לקיים בזה מ"ע ול"ת כנ"ל

אפיית מצה של מצוה

ואחר חצות היום יאפה מצה של מצוה כדין הטור וש"ע וכמה פוסקים בשם הירושלמי שאין יוצאין ידי חובתם כלל במצת מצוה אם לא שנאפה דוקא בע"פ אחר חצות היום ואף אם נאפה בע"פ קודם חצות היום אסרו רבותינו כמבואר בטור וז"ל סי' תנ"ח אין מתחילין להתעסק בפת בי"ד עד אחר ו' שעות ואי' בתשובה מעשה באחד שאפה מצות קודם ד' שעות וכבר ביער חמצו ואסרו רבותינו המצה דאתקדש לפסח וכיון דפסח אינו נשחט אלא מו' שעות ולמעלה אף מצה כן אבל ר' אלעזר הגדי ור' שמואל הכהן התירו אך לכתחילה יש להזהר ואבי העזרי הביא תוספתא יוצאין במצה ישינה ובלבד שיעשנה לשם פסח וכתב דבירושלמי פליג אתוספתא ואוסר אפי' עשאה לשם פסח וכיון דבירושלמי אוסר ראוי להחמיר שלא לעשות קודם חצות. עכ"ל הטור והב"י מפלפל פלפול גדול וארוך בזה וכתב שאפשר לפרש שגם התוספתא סובר שאין יוצאין במצת מצוה כ"א נעשית בע"פ אחר חצות ועי"ש עכ"פ אחיי ורעיי עיניכם תחזינה משרים במצת מצוה לדעת הירושלמי ודעת רבותינו שמביא הטור אין יוצאין בה אפי' בדיעבד אם לא נאפה בע"פ אחר חצות דוקא ודעת הטור וב"י ג"כ להחמיר לכן ראוי להזהיר ולהוכיח ג"כ להמון עם ע"ז שלא יקלו בזה ח"ו כי חדשים מקרוב באו מכמה שנים הקלו בזה ואופין מצת מצוה כמה ימים קודם פסח עם שאר המצות. ודי בהערה זו. וראיתי בספרים לומר הלל בעת לישה ועריכה ואפייה המצה של מצוה דוגמת עשיית קרבן פסח ועכ"פ יגיל וישמח בלבו שמחה עצומה עד מאוד בכל עת הלישה והעריכה ואפייה של מצת מצוה וישגיח בעצמו בשמחת לבו מאוד ודי בזה. הזמנה מלתא היא אם מזמין יין צמוקים לד' כוסות יראה שיהיה היין טוב ומשובח כי גם בבל המצות אין ראוי לקמץ מה גם במצוה זו שהפליגו בה חז"ל אפי' עני שבישראל לא יפחות כו' לכן ראוי להזהר בכל מה דאפשר שיהיה היין משובח יותר ודי בזה. ועל כרפס יזמין עלי בצלים כי על הפוטר זייל חי אין ראוי לברך עליו בורא פרי האדמה ועל מרור יזמין תמכא שקורן חריי"ן לגוררו על הרייב"א אייזין דוקא כי בלא"ה אפשר שלא יוכל לאכול ממנו כזית מרור אגב חורפי' וע"י גרירא בקל יכול לאכול ממנו כזית דעד שעת האכילה על הסדר יופג קצת המרירות. אך למחר בליל שני של פסח מוכרח אדם לגרור שנית קודם הסדר כי זה שנגרר מאתמול נפגם טעם מרירותא מכל וכל אף אם יהיה הכלי מכוסה בכסוי היטיב עד הסדר הב' אינו מועיל כל זה נסיתי בעצמי.