יסוד ושרש העבודה קעז

עד מאוד ע"ז. (לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד) פסוק זה ראוי לומר בשברון נב מאוד ובתפלה עצומה בעבור שמו הגדול שיתקדש בין כל דרי תבל. ואנחנו נברך יה וגו' יקבל על עצמו במחשבתו שיברך ויודה את יוצרו ובוראו ית"ש כל ימי חייו הוא וזרעו עד סוף כל הדורות

אהבתי כו' יחשוב פירש"י. (אפפוני חבלי מות) יחשוב על כל ישראל עתה בגלות הארוך הזה גם כל הפסוקים להלן המה על כללות ישראל עם קדוש ויתפלל במחשבתו להושיענו מהגלות. (מה אשיב לה' כל תגמולוהי עלי) יחשוב רבון כל העולמים כל תגמולות שאתה עושה עמי בודאי אינם לפי מעשי ואינם אלא תגמולות בשביל חסדיך הגדולים ורחמיך הרבים לכן אני מקבל עלי כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא כל ימי בשבחים והודאות. ע"כ. (הללו את ה' כל גוים כו' כי גבר עלינו חסדו) בזה יכוין פירש"י בשמחה עצומה

הודו כו' (יאמר נא ישראל) יכוין פירש"י פי' לכם כל ישראל האמירה כי טוב להודות לה' תמיד ולמה כי לעולם חסדו ויכוין כאלו ממש אומר לנוכח בית ישראל ולבית אהרן ולבית לוי שעליכם מוטל תמיד להודות לה'. כי טוב וישר להודות לו בעבור כי לעולם חסדו הגדול עלינו (ויכוין כל זה בשמחה עצומה עד מאד ודי בזה). המנהג הנכון הוא לענות אחר הש"ץ בפסוק יאמר נא כו' ובפסוקי יאמרו נא כו' פסוק הודו כו' ואחריו יגמור כל הפסוק יאמר נא ישראל כל"ח וכן בב' פסוקים יאמרו נא ולא כמו שנוהגין לומר בעניית' אחר הש"ץ רק חצי הפסוק יאמר נא ישראל יאמרו נא בית אהרן יאמרו נא יראי ה'. וכן משמע במ"א סי' תכ"ב ס"ק ח' ועיי"ש. (מן המצר קראתי יה) המעיין באדרת נשא דף קל"ט ע"ב יראה גודל מעלת מזמור זה איך מרומז בו עולמות עליונים קדושים ונעלמים מאוד ובאמירתו בכוונה עצומה בודאי יעורר כל העולמות ההם כידוע כי באתערותא דלתתא כו' ודי בזה. (לא אמות כי אחיה) יתפלל במחשבתו בתשוקה עצומה וגדולה שיזכה גם הוא לעתיד לראות כי יקום ה' את עמו ודם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו בגבורות ונפלאות שיעשה אז ית"ש לעיני כל העמים ואספר אז ג"כ מעשה יה: (פתחו לי שערי צדק כו' זה השער לה' כו') לבד פירש"י ראוי לכוין ג"כ פי' הזה"ק בזהר חדש דף י"ט ע"ג. וז"ל א"ר יהודה עשה הקב"ה ירושלים למעלה כנגד ירושלים של מטה כו' ועל כל פתח ופתח כתות של מלאכי השרת והם הפתחים הנקראים שערי צדק ואלו הם הפתחי' המכוונים להכנס שם נפשות הצדיקים ודוד המע"ה נכסף להם שנאמר פתחו לי שערי צדק אבוא בם אודה יה זה השער לה' צדיקים יבאו בו עכ"ל. ויכוין אדם פי' הזה"ק בתשוקה עצומה מאוד ודי בזה. (זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו) ראוי לכוין פי' הזה"ק פ' בחקתי דף קי"ד ע"ב שקאי על יום זה ממש של ר"ח ושאר ימים הקדושים שבתות ומועדים ולא על העתיד לבד ולכן יכניס בלבו שמחה עצומה עד מאוד באלהותו ית"ש ויתעלה. וז"ל פתח ר' יצחק ואמר דומה דודי לצבי או לעופר האילים הנה זה וגו'. זכאין אינון ישראל דזכו דמשכונא דא (פי' השכינה הקדושה) למהוי גבייהו מן מלכא עלאה דאע"ג דאנון בגלותא קב"ה אתא בכל ריש ירחא ושבתי וזמני לאשגחא עלייהו כו' הה"ד דומה דודי לצבי או לעופר האילים לדלגא מכתלא לאגרא ומאגרא לכותלא הנה זה עומד אחר כתלינו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. משגיח מן החלונות דודאי בי כנישתא בעיא חלונות. מציץ מן החרכים לאסתכלא ולאשגחא עלייהו דישראל ובג"כ בעו חדוה ולמחדי בההוא יומא דאנן ידעין דא. וישראל אמרי זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו עכ"ל. ודי בזה (אנא ה' הושיעה נא. אנה ה' הצליחה נא) זכרונו לטובה כבר בא למעלה בתפלת והוא רחום דיום ב' וה' ועיי"ש ויכוין כוונה הנ"ל בכוונה עצומה. (אלי אתה ואודך) אחיי ורעי ידידי השם ואהובי נפשי בודאי מן הנמנע לצייר גודל השמחה הראוי להיות בלב כל איש הישראלי מעם קדוש באמירת פסוק זה אלי אתה ואודך אם על זה לבד שזכה לומר בפיו ובשפתיו אלי אתה דיו אף שימות באותו רגע ולא יצער עצמו כלל וכלל על עולם הזה