יסוד ושרש העבודה יז

וטיט בחוצות בימי חשון וכסליו איש עני ואביון הולך במנעלים קרועים או בעת הקור גדול בימי טבת ושבט לבוש בגדים קרועים וסחופים ראוי להשתתף בצערו ולהכניס בלבו ג"כ צער ויחשב בלבו איש הישראלי מעם קדוש יסבול צער גדול כזה. גם אם פגע בעת היוקר בעני ואביון ראוי להכניס צער גדול בלבו על צער ודוחק של האביון הזה וכל כיוצא בזה ואף שאין ידו משנת שיהיה בעזרו של האביון בכסות ופרנסה עכ"ז למצוה רבה יחשב לו מחשבה זו. וז"ל זה"ק פ' תרומה ד' ק"נ ע"ב זכאה איהו מאן דמהרהר הרהורין טבין לגבי מאריה דאע"ג דלא יכול קב"ה סליק ליה רעותא כאלו עביד עכ"ל. ובפ' פקודי ז"ל ד' ר"ן ע"ב מציץ מן החרכים שמא דאלין ארבע דאקרון חרכים עירא"ל כו' ואלין אינון קיימין לאשגחא על כל אנון דעבדין עובדין טבין ועל כל אנון דמחשבין מחשבה דמצוה אע"ג דלא יכלי למעבד. עירי"ה קיימא לסטר דרום ודא קיימא לאגחא לכל אינון דמנחמי למסכנא או דצערי לבייהו עלייהו אע"ג דלא יכלי למיהב ליה כו' עכ"ל. ויש לכוין ג"כ להשתתף בצער השכינה הקדושה כי בודאי יגיע לה כביכול ג"כ צער מזה ומכיוצא כמ"ש עמו אנכי בצרה ובודאי יבא ממחשבה ומכוונה זו נחת רוח להבורא ית"ש ויתעלה: ומכללות עבודה זו הוא ג"כ דבר זה באם ראה או שמע באדם א' שעבר על עשה או לא תעשה ר"ל יכניס מיד צער גדול בלבו על שנעדר מהבורא ית' נחת רוח מזה האדם ומהצער הגדול שמכניס בלבו בא להבורא ית' נחת רוח מזה האדם שציער עצמו כל העדר עבודתו ית"ש ויתעלה וזה עיקר העבודה של האדם בעה"ז השפל לשמוח בתמידות במחשבתו מנחת רוח שבא לבורא ית"ש מעבודת בני אדם ולצער א"ע על העדר הנחת מהבורא ית' לפעמים כנ"ל גם אח שומע לפעמים שהרשעים מחרפים עם קדוש ואמונתם הקדושה יש להכניס צער גדול בלבו מאוד ומאוד ולהתפלל במחשבתו רבון כל העולמים עד מתי יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח שמך הגדול והקדוש וכל כיוצא בזה ובודאי מהצער והמחשבה זו בא להבורא ית"ש נחת רוח שנשתתף בצערו כביכול. ומכללות עבודה זו הוא ג"כ זה כשהאדם מצפה שיבוא בקרוב מצוה על ידו לקיימה ישמח ויגל מאוד ע"ז שיבא ע"י בקרוב נחת רוח ליוצרו ובוראו ית' ע"י מצוה זו ואצ"ל על איזה מצוה מקריות שהיא ממילא חביבה מאוד על האדם אלא אף על המצות שתלוים בזמן כגון בערב פסח סמוך לערב ישמח האדם מאוד שיקיים לערב כמה מצות דאורייתא ודרבנן וכן בכל ערבי הרגלים וערבי שבתות וכיוצא וכ"ש בעת ובעונה של עשית המצות ישמח ויגל מאוד ומאוד על ביאת נחת רוח מעשייתן ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה וגם מכללות עבודה זו להשכיל לתור דרך באיזה מעשה והנהגה וכוונה טובה ואף שמהראוי הצנע לכת עם ה' ולהסתיר מעשיו הטובים מב"א מ"מ ראוי לגלות לאדם כשר וצדיק בכדי שיגיע לית"ש נחת רוח מזה ואזי אחר שיגלה לאדם כשר וצדיק ויראה או יבין אשר יעשה אותם האדם הצדיק ההנהגה או כיון אותה הכוונה יגיל וישמח עד מאד על שבא נחת רוח ליוצרנו ובוראנו ית"ש וכן כיוצא בזה ויוסיף דעת יוסיף לקח וראוי לאדם מאד שירגיל א"ע בכל עת ובכל רגע בכל עניני עבודת הלב והמחשבה וז"ל הזה"ק פ' ויצא ד' קנ"ד ע"ב בסתרי תורה. בני עליון קדישי עליונין בריכן דעלמא מוחא דאגוזא כנשו למנדע כו' מאן מנכון די אעל ונפק ואיתתקף באלנ' דחיי כו' אסתמר מהרהורא בישא וכו' ווי ליה דאתעקר בההוא הרהורא מאלנא דחיי כו' בגין דההוא הרהורא טבא סליק לעילא אחיד באלנא דחיי כו' כל קדושין וכל ברכאן אפקין מיני' אחסין חיין לנפשי ואסוותא לגרמי' עלי' אתמר והי' כעץ שתול על מים וגו' כל מילין דעלמא אזלין בתר מחשבא והרהורא כו' בגין דכל קידושין דעלמא אפיק ומשיך בהרהורא טבא כו' ודאי רעותא ומחשבה משיך משיחו ועביד עובדא בכל מה דאצטרך וע"ד בצלותא אצטרך רעותא והרהורא לכוונא וכן אנון בכל פולחנין דקב"ה הרהורא ומחשבה עביד עובדא ומשיך משיכו בכל מה דאצטרך עכ"ל. ובפ' ויקהל ד' קצ"ח ע"ב ז"ל קחו מאתכם תרומה לה' כל נדיב לבו יביאה וגו' ת"ח בשעתא דב"נ שוי רעותי' לגבי פולחנא דמארי' ההוא רעותא סלק בקדמיתא על לבא דאיהו קיומא ויסודא דכל גופא לבתר סליק ההוא רעותא טבא על כל שייפי גופא