יסוד ושרש העבודה קנט

דלא אתעביד בדחילו ורחימו דקב"ה מה כתיב בי' ועץ הדעת טוב ורע. ודא ערבוביא דטוב ורע מעורב ממצה ושאור דהא בר גרם אבודא דתרין עלמין הה"ד כי ביום אכלכם ממנו מות תמות בעלמ' דין תמות בעלמא דאתי. בראשי' כו'. עכ"ל. ואם נכספה וגם כלתה נפשך לשארי מאמרים הקדושים מענין זה תנה עיניך ולבך שם בשער הכולל פרק הנ"ל ע"ש: כתוב בספרים קודם התשמיש ואחר התשמיש יטלו הוא והיא ידיהם נטילה גמורה. אחיי ורעיי בוודאי ראוי לאדם שיתנהג הוא ואשתו בקדושה ובטהרה אף קודם הזווג דהיינו בנקיות הגוף ובטהרת הידים ממש כמו ההכנה אל תפלת העמידה של י"ח ודי בזה למשכיל ויאמר קודם התשמיש בידים נקיות לשם יחוד כו' הריני רוצה לקיים מצות עונה האמורה בתורה שצונו כו' כמו שכתוב ועונתה לא יגרע ולקיים ג"כ מ"ע של וישמח את אשתו. ואם הוא ליל טבילה בשעה שאינה מעוברת יאמר ג"כ ולקיים מ"ע של פרו ורבו וכוונתי להוליד בנים שיהיו עובדי השם יתעלה ויתרומם בתורה ובמצות. וכתוב בספרים לזכות לבנים צדיקים וחסידים לחשוב בעת הזוג מתחלה ועד סוף בצדיקים דהיינו לחשוב שמות אברהם יצחק ויעקב משה אהרן יוסף דוד ושלמה בניהו בן יהודע כלב בן יפונה יהושע נחשון בן עמינדב וכיוצא ויחשוב בהן מתחלת הזווג ועד סופו בכדי שלא ירגיש כלל הנאת תשמיש וגם יחשוב בזה"ל אני מכוין למשוך נשמה קדושה וטהורה מעולמות עליונים הקדושים לטפה זו ויזהר האדם בזה מאוד מאוד בעת הזווג שלא לפרוש רק באבר מת לגמרי כי אף שהאב' מת אחר גמר התשמיש מטפטף ממנו זרע ואין האדם מרגיש כלל בזה ויוציא אותם לבטלה ר"ל. ובקיץ ראוי לשמש קודם השינה אחר חצות לילה אך בלילות הארוכי' בחורף ישמש אחר השינה. והזמנה מלתא היא להכין אצל מטתו כלי עם מים צלולים בכדי שתיכף אחר התשמיש ישפוך מים צלולים סביב למטתו כמבואר בזה"ק וכ"כ האריז"ל ואשה תזהר מלהניק את בנה כשיעור ב' מילין אחר התשמיש ולכל הפחות שיעור מיל כמבואר בזה"ק פ' ויקרא דף י"ט ע"א וז"ל ת"ח מנוקבא דתהומא רבא עלאה אשתכח חד נוקבא רוחא דכל רוחין והא אוקימנא לילת שמה כו' וזמינא לאבאשא בני עלמא אסוותא להאי בההיא שעתא דאזדווג ב"נ באתתי' יכוין לבי' לקדושה דמארי' כו' לבתר דסיים עובדא לשדי מיין צלותין סוחרני' לערסי' כו' מאן דינקא לרבי' לא תיזדווג לבר נש אלא בשעתא דרביא נאים ולבתר לא תניק לי' עד שעתא חדא כתרין מילין או חד מיל אי לא יכלא בגין צערא דרבי' בזמנא דאיהו בכי. ובדא לא מסתפי מינה לעלמין זכאין אנון צדיקיא דקב"ה אוליף לון רזין עמיקין כו' עכ"ל. ויזהר לשמש בשני עדים כמבואר בש"ע ואם ימצא ר"ל טפת דם על עד שלו או שלה צריכין לקבל על עצמן תשובה בתעניתים וסגופי' על עון בועל נדה שהיא בכרת ר"ל. גם יזהר מאוד בוסת אשתו דהיינו שיהיה לו לזכרון יום הוסת כדי לידע עת העונה לפרוש ממנה כמבואר בש"ע וחיוב גדול על האדם ללמוד בתמידות הלכות נדה בש"ע בכדי שיהיה בקי בכל הלכותיה וביחוד בוסתות. גם חיוב גדול על האדם ללמוד לפרקים ב' סי' בש"ע א"ח סי' רל"א וסי' ר"מ ויהיו תמיד לנגד עיניו לזכרון כל המבואר שם. גם ראוי ללמוד בתמידות בסר"א שער הקדושה פרק ששה עשר מענין קדושת הזווג. גם יעיין בס' מנורת המאור בחלק ששי מענין קדושת הזווג וכוונת הזווג ואיכות הזווג. גם יזהר מאוד במ"ש בספרים שאחר התשמיש ירחוץ היטיב פניו שלמטה דהיינו האבר וסביביו וגם הירכים הסמוכים לאבר ירחוץ היטיב במים ובחורף יכין מים בביתו שלא יהיו קרים כי בפושרים יכול לרחוץ המקומות הנ"ל היטיב. ויזהר אדם ללבוש קודם התשמיש חלוק אחר ובחלוק זה יקנח הרחיצה היטיב אחר התשמיש ואחר הרחיצה וקניחה ילבש חלוקו הנקי שפשט מעליו קודם התשמיש. ואם לא החליף את חלוקו בעת הזווג יזהר מאוד לבדקה מטפת זרע שאם מצא בה זרע או טפת קרי ר"ל אסור להתפלל באותו חלוק כי דינו כצואה כמבואר בש"ע א"ח ואח"כ יטול ידיו נטילה גמורה ג"פ בסרוגין ואז יוכל ללמוד קודם אור הבוקר קודם שילך למקוה להטהר מטומא' הזיווג. ובלילות הארוכים