יסוד ושרש העבודה קנז

בההוא אתר בסדורא דענוגא כדקא יאות כדין האי חיותא ואנון ארבע דתחותא וכל אנון אלף אלפין ורבוא רבבן כלהו דחיין ליה לבר לההוא סטרא אחרא וכמה גרדיני נמוסין כלהו נטלי ליה ועיילי ליה לההוא אתר דאיהי בהפוכא מן דא ואקרי נגע. וכד עייל לה תמן פתחי ואמרי ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו ינקש נושה לכל אשר לו וגו' אל יהי לו מושך חסד וגו' רחמנא לשזבן. בגין דענוגא דקב"ה ומהימנותא האי איהו אלין פתורי דענוגי דשבתא וזמנין וחגין כלהון חדותא דקב"ה ובנ"ד כל אינון דמענגי ענוגא דשבתא וזמני ומועדי אלין ארבע דקיימי תחות האי חיותא קיימא לקבל האי נהר דנור ולא שבקי לאתוקדא ביה לכל אנון דמתענגי ענוגייהו עכ"ל. ובדף רנ"ה ע"א ו"ל ושבחתי אני את השמחה כו' דאחדותא דמלכא קדישא די בזמנא דאיהו שלטא בשבתא וביומין טבין כו' והוא ילונו בעמלו. מאן קב"ה הוא ילונו ויהך עמי' לאעלא ליה לעלמא דאתי. ד"א והוא ילונו מאן הוא ההוא ב"נ דאכיל ושתי וחדי כל מאן דאפיק למיכל ולמשתי הוא ילונו לקב"ה בהלואה ואיהו יהיב ליה כפל כפלים ומכל מה דאפיק בהאי. בתרין אילו אוזיף ביה לקב"ה כד חייס ליה למסכנא וכד אפיק בשבתא וזמני דיהא כלא אוזיף לקב"ה כד"א מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו עכ"ל. וכן הוא ג"כ בתיקונים תקון י"ט דף ל"ח ע"ב. וז"ל ובאלין דלא מלוין לה ולא אוסיפין לשבתות ולימים טובים איהי סתימא להון. ובנין דא כל המוסיף מוסיפין ליה. ודא תוספת נשמתא יתירה ואיהו תוספת רוחא דקדושה וכל הגורע גורעין ליה ההיא נשמא יתירה ואשתאר עני. ואם הוא חכם אסתלק מניה חכמתי' ואם הוא עשיר בממונא אסתלק מני' ואשתאר עני יבש כמה דאיהו מנע מלעילא כו' ואשתאר יום השבת עני ושכינתא יבישא. הכי אתמנע ברכאן מיניה ואיהי מדה כנגד מדה. וכל מאן דאוסיף כו' עכ"ל. ובתיקונים תיקון כ"ח דף נ"ח ע"ב. ז"ל מאן דאית ליה רשו למעבד ענג שבת ולא עביד אתהפך ליה ענג לנגע צרעת וחריב ביתי' וממוניה עכ"ל בקיצור. ובתקון ו' דף כ"ד ע"א ז"ל מאן דמקבלין אושפיזין דאינון נשמתי' יתירין דאנון מרכיבין עלייהו בע"ש. באנפי נהירין בחדוה בענוגא בהאי עלמא. כד נשמתא ורוחא ונפשא נפיק מן גופי' מהאי עלמא הכי מקבלי לון בעלמא דאתי ואתמר בהון גם צפור מצאה בית כו' זכאה איהו מאן דמקבל אורחן ברעו שלים כאלו מקבל שכינתא ובמדה דמדד בה ב"נ מודדין ליה עכ"ל. אחיי ורעיי הבט ימין וראה והן לו מכיר. האיך ישתדל האדם לענג את השבת קודש לה' הישועה על עמו ברכה ישלח מקדש ושלם אותו בזה ובבא כפלי כפלים לתושוע' ואם איש עני ואביון הוא ואליו הוא נושא משאת מאומה יבטח בשם ה' וישען באלהיו והוא יפרע הקפותיו. ויזהר האדם מאוד בלמוד ועניים ואביונים על השולחן וכבר מלתו אמורה למעלה בשער השביעי פרק ו' גודל חיוביה אף בסעודת החול. ויזהר האדם לכבד את ה' מהונו ומגרונו לזמר זמירות ושבחים על השולחן וז"ל בפ' עקב דף רע"ב ע"ב ובשבת בכל מלוי צריך לאתוספא מחול על הקודש כו' וצריכין לאתערה שירה וחדוה לפתורא כו' עכ"ל בקיצור. יודע כמובא למעלה כמה פעמים שלא יפנה מחשבתו מעבודת הבורא ית"ש אפילו רגע אחד ומה לזכור ולשמור את יום השבת קודש בשמירה מעולה ונטירותא יתירא לפנות מחשבה בטילה מלבו וממחשבתו רק ביראת ה' כל היום וז"ל התקונים תיקון ו' דף כ"ג ע"א ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדורותם. זכאה איהו מאן דמתקן לה דירה נאה בלבי'. וכלים נאים באיברים דיליה. ואשה נאה דאיהי נשמתי'. דבגיני' שרי' שכינתא עלאה, דאיהי נשמת כל חי עכ"ל. ובברכת המזון יאמר רצה והחליצנו בכוונה עצומה. וגודל תקון אמירתה בעולמות העליונים הקדושים בברכה זו בשבת הובא בזה"ק פרשת תרומה ד' קס"ט ע"א. וישתדל תמיד אחר הזמון ואף אם בירך בלא זמון יברך על הכוס אחר ברכת המזון כי מצוה להרבות בברכות בשבת כדי להשלים מאה ברכות. גודל מעלת האדם שזווגו רק משבת לשבת מבואר בזה"ק בהרבה מקומות וז"ל בפרשת קדושים דף פ"ב ע"א ת"ח בשעתא