יסוד ושרש העבודה קנה

אתפאר ואם לאו שכינת' אזלת ומלאכין עמה וייתי יצה"ר עם חילי' ואתחברו עמהון ויאמר זה שלי הוא ומן חיילין דילי מיד שורה עליו ומטמאתו עכ"ל. ויזהר האדם מאוד שאיש אל אחיו ידובקו באהבה ואחוה ושלום וריעות בשב' קדש ומה גם באשתו אמרו לתווך בהם השלום והאהבה בש"ק. וע"כ כי יהיה ריב בין אנשים. ונגשו איש את אחיו ואיש את רעהו מתרפס ברצוי כיסוף האהבה קודם הכנסת שבת ולעולם יכנס אדם בכי טוב גם עם ה' וגם עם אנשים ובפרט עם אשתו בהכנסת שבת קדש כמבואר בתקונים תקון כ"א דנ"ז ע"ב. אם אית ליה קטטא בחולא עם ב"נ או אם אתתי' דיהא לי' שלימא עמא בשבתא כו' וצריך לשנויי שבת מיומא דחולא בכלא ואם אית לון שלמא בכל שית יומין דחולא יעבדון תוספות בשבתא בפיוסא דא לדא ברחימו סגי כגוונא דלעילא כו' כגוונא דא צריך ב"נ לפייסא לאתתי' בשבת בתוספת מלין דפיוסא כו' בההוא זמנא איהי שבת שקולה ככל אוריתא. עד כאן לשונו בקצור

קידוש היום

וישתדל האדם לקדש ביום קודש עלי יין דוקא כי מה מאוד הפליגו בזה בגמרא הקדושה ובזה"ק פ' אמור ז"ל דף צ"ה ע"א א"ר יצחק לר' יהודה כתיב זכור את יום השבת לקדשו ותנינן זכרהו על היין אמאי על היין א"ל בגין דיין כו' ותנינן בכלא בעייא לאחזאה ב"נ עובדא דלא אשתכח קדושה אלא ביין כד"א כי טובים דודיך מיין כו' וע"ד קדושה דשבת ביין והא אוקמוה. עכ"ל בקיצור. ובתקונים תקון כ"ד דס"ט ע"ב וז"ל וצריך לברכא לון ולקדש לון בקידוש על היין בשבעין תיבין דקידוש ויכולו כחושבן דיין עכ"ל בקיצור. וראוי לאדם להשתדל אחר כוס יפה ביותר להדור מצוה. ויזהר במריקה ושטיפה לכוס זה כדינו וז"ל הזה"ק ברעיא מהימנא פ' פנחס דף רמ"ה ע"א עשרה דברים דצריך בר נש לאנהגא בפתורא דשבת. חד לתקנא פתורא כו'. תליתאי כוס דברכה כו' ואוקמוה בכוס שצריך הדחה ושטיפה הדחה מבחוץ ושטיפ' מבפנים כו' עכ"ל בקיצור. והקריב זו קבלת הכוס מלא יין בב' ידיו תביאנה מעל השולחן ויתן את הכוס על כף פס ידו הימנית ויתחיל הקידוש בעמידה בשמחה עצומה ויאמר אתקינו סעודתא דמהימנותא כו' כמו שנדפס בסדורים לשם יחוד קב"ה כו' הריני מוכן ומזומן לקיים מ"ע לקדש על היין ויהי נועם כו' עד כוננהו

יום הששי

ויכלו השמים כוונתו כבר בא למעלה בסדר התפלה. וז"ל הזה"ק פ' ויקהל דף ר"ז ע"ב קדושה דמעלי שבתא דא איהו קדושא דשבת בראשית. דהא אתקדש מתרתין ותלתין שבילן ותלת דרגין דתפוחין קדישין. ובעינן לאדכרא על האי קדושא כלל דעובדא דבראשית ונייחא כו'. דהיינו ויכלו השמים והארץ וכל צבאם וגו' כו' בעי בר נש למסהד סהדותא דא בחדוה ברעותא דלבא לאסהדא קמי' מארי' דמהימנותא. וכל מאן דיסהיד דא וישוי לבי' ורעותי' לדא מכפר על כל חובוי בא"י אמ"ה אק"ב ורצה בנו כו' האי קדושא איהו בחד מתקלא לקבל סהדותא דמהימנות' ואנון חמש ותלתין תיבין אחרנין כמה דאית בויכלו כלא סלקין לשבעין תיבין לאתעטרא בהאי שבת דמעלי שבתא זכאה חולקי' דבר נש דיכוין רעותי' למילין אלין ליקרא דמארי' אתקדש בהאי לילא בעמא קדישא לתתא כד שריא עלייהו ההוא רוחא עלאה. ואנן בעינן לקדשא לי' ברעותא דלבא ולכוונא דעתי' להאי. כו' עכ"ל. אחיי ורעי הלא תדעו ותבינו מועדות ועיקר התקון בעולמות העליונים באמירת פ' ויכולו גם בקידוש הוא דווקא שיכוין באמירתה להעיד עדות על אחדות אלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד בעובדא דבראשית ושצריך להעיד עדות זו בשמחה ובכוונה