יסוד ושרש העבודה קנד

ז"ל במה שאמרו שנעשה באמירתו שותף להקב"ה במע"ב הוא על מי שבשעת אמירתו פרדה זו יתעמץ בלבבו אמונה שלימה ואמתית על יחוד אלהותו יתברך שמו ויתעלה זכרו לעד שהבורא ית"ש ויתעלה ברא עולמות תחתונים ועליונים עד אין קץ ומספר ותכלית ובששת ימי המעשה ברא העה"ז התחתון שמים וארץ וכל צבאם עם כל הבריאה דצח"ם וע"ז יכניס בלבו שמחה גדולה ועצומה עד מאוד על גודל אלהותו ית"ש ויתעלה ושזכה להיות בחלקו וגורלו הקדוש לעבדו בכל מצותו ולהשיגו קצת ע"י למוד תורתו הקדושה וגם ע"י בחינתו חכמתו הנפלאה והנשגבה לאין קץ ותכלית בברואיו אזי המקריב אותו במחשבתו לו יחשב כאלו נעשה שותף להקב"ה במע"ב וסר עונו וחטאתו תכופר כנזכר בגמרא הנ"ל ומגודל החדוה והשמחה העצומה שבוער בלבו על גודל אלהותו יקבל על עצמו מסירת נפש בציור איזה מיתה להראות אמת אמונתו ביחוד אלהותו ית"ש ויתעלה ודי הערה בזה. ובתיבות אשר ברא אלהים לעשות יכוין פי' הזה"ק בז"ח במדרש הנעלם ד' ע"ב וז"ל א"ר יצחק כשסיימו המלאכות כולם ברכם הקב"ה והכניס בעולם וצוה לכל א' ואחד שלא ישנה הכנתו מאותו הענין שעשאהו ושכל א' וא' יוציא תולדתו הראוי לו מכאן ולעולם הה"ד אשר ברא אלהים לעשות מאי לעשות להוליד להוציא כל דבר כמותו. עכ"ל. ויחשוב בזה גבורות ה' גבורות ה' בשמחה עצומה מאוד על גודל אלהותו ית"ש וחכמתו הנפלאה בהנהגה זו שלא שינו את תפקידם לעולם. והנה עיניכם תחזינה משרים העתקת מאמר הזה"ק בעז"ה בויכולו דקדוש מגודל מעלת אמירתו ומשם יתבונן האדם ג"כ כוונת אמירתו בתפלה. אלהינו כו' וטהר לבנו לעבדך באמת יתפלל במחשבתו בשברון לב מאוד מקירות לבו להבורא ית"ש שיטהר רעיוננו ולבנו בעבודתו הקדושה שיהיה עבודתו רק לשמו הגדול כי יש דברים שהיצר מרמה את האדם שהיא עבודה לשמה אך באמת אינה לשמה האמתית. ובחתימת הברכה בא"י מקדש השבת יכוין במחשבתו בזה"ל אני נותן לך יתברך שמו שבח וההודאה גדולה על המתנה הגדולה שנתת לנו היא שבת קודש ואף שיד שכלי קצרה מהשיג הטובה הגדולה ומתנה מרובה זו עד תכליתה אני מאמין באמונה שלימה ואמתית בדברי חז"ל במ"ש בגמרא הקדושה אמר הקב"ה למשה מתנה טובה וגנוזה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש לתנה לישראל לך והודיעם. ע"כ. ויתן הודאה זו במחשבתו בשמחה עצומה. ויכולו שאחר תפלת העמידה הוא ג"כ מתקוני התפלה ממש כמו הראשון שבתפלה להמעיין בכתבי האריז"ל לכן יזהר שגם מזה אל תנח מלכוין כוונה הנ"ל. ע"פ כתבי האריז"ל יאמר קודם עלינו מזמור לדוד ה' רועי כו'. הירא וחרד דבר ה' יזהר מאוד אף אם יהיה ספק בלבו אם קרא ק"ש בזמנה בתפלת ערבית ומכ"ש אם ברור לו שלא קרא בזמנה שלא ישב לאכול עד שיקרא ק"ש בזמנו כמבואר בש"ע סי' רל"ה ס"ב שאסור להתחיל לאכול חצי שעה סמוך לזמן ק"ש של ערבית

פרק חמישי

יזהר האדם במ"ש בגמרא הקדושה והובא ג"כ בטור וז"ל הטור סי' רס"ב ויסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבה"כ דא"ר יוסי בר' חנינא ב' מה"ש מלווין לאדם בע"ש מבית הכנסת לביתו אחד טוב וא' רע כשבא לביתו מצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יה"ר שיהא כן לשבת הבאה ומלאך רע יענה אמן בע"כ ואם לאו מלאך רע אומר יה"ר שיהא כן לשבת הבאה ומלאך טוב יענה אמן בעל כרחו. וישתדל שיהא לו בגדים נאים לשבת דכתיב וכבדתו ודרשינן שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול. עכ"ל הטור. וז"ל בז"ח דף ל"ט ע"ד ת"ח ביומא דא דשבתא כו' כד אתי ב"נ מבי כנישתא כו' ויחזו שכינת' שרגא נהרא ופתורא מתתקנא ואינש ואתתי' בחדוה האי שעתא שכינתא אמרת זה שלי הוא ישראל אשר בך