יסוד ושרש העבודה קל

לאתעברא זוהמא בישא מיני' ולמיהב חולקא לסטרא בישא מההוא זוהמא דעל ידוי בגין דלא ישתכח מקטרגא לגבי' כו' עכ"ל בקיצור היותר אפשרי. ואחר זה יברך ברכות המוציא בכוונה עצומה וראוי לאדם כשיסיים סוף ברכה המוציא לחם מן הארץ שיכוין במחשבתו בשמחה עצומה גבורות ה' גבורות ה' כי בודאי הוא אחד מגבורותיו של הבורא ית"ש ויתעלה וחכמתו הנפלאה בזה שאין שום שכל אנושי יכול להשיג אף אפס קצהו איך הוא הזרע גדולו מן הארץ וככר בארנו מזה למעלה באריכות בשער הא' ודי בזה ויזהר לדקדק בה"א דהמוציא כמבואר למעלה במאמר הנ"ל גם בתקונים תיקון י"ז דף ל"א ע"ב. ויזהר בכל התקונים. שמבואר במאמר הזה"ק הנ"ל. גם יזהר האדם מאוד בכל הדינים המבוארים בש"ע א"ח סי' קס"ז בענין בציעת הפת ובכל הדינים המבוארים שם בסי' זה. (גם) יזהר האדם מאוד בדין המבואר בסי' קס"ח ס"ו שאם אכל מפת הבאה בכיסנין שיעור שאחרים רגילים לקבוע עליו אע"פ שהוא לא שבע ממנו מברך עליו המוציא וברכת המזון לאחריו. והן עתה בעו"הר נבוכו בזה רבות בני עמינו שאינם נזהרים בזה וביחוד עוברי דרכים אוכלים בלי נט"י ובלא המוציא מפת הבאה בכיסנין דהיינו שנלושו בחמאה וחלב אכילה מרובה עד שהם שבעים וגם אין מברכים אחריו ברכת המזון ועוברים על דינא דגמרא. לכן ירא שמים יזהר בזה מאוד ויזהר האדם אף בשבת ויו"ט לטבל פרוסת המוציא במלח ג"פ האריז"ל. ויזהר האדם שלא לזלזל בפרורי לחם כמבואר בזה"ק פ' פנחס דף רמ"ד ע"א וז"ל מאן דמזלזל בנהמא וזריק ליה בארעא עניותא רדיף אבתרי'. עכ"ל בקיצור

פרק ששי

יודע כמובא למעלה מאמר בזה"ק מתקוני השלחן תקונא שתיתאה למיהב מההוא מיכלא למסכנא כו' ואשרי אדם שומע לו לשקוד בתמידות להשתדל שיהיו עניים מאוכלי שולחנו ואשרי חלקו בזה כמבואר בזה"ק פ' תרומה דף רנ"ה ע"א. וז"ל במאי זכי בר נש לאתעדנא בהאי עדונא עלאה בשלחן דיליה כמה דאיהו מעדן על פתורי' נפשאן דמסכני דכתיב ונפש נענה תשביע מה כתיב בתריה אז תתענג על ה' וגו' דאוף קב"ה רוי ליה בכל אנון עדונין דמשח רבות קדושא עלאה דנגיד ואתמשך תדיר לההוא כבוד עלאה. עכ"ל וכן כתב האריז"ל שיזהר האדם מאוד ומאוד להיות עניים על שולחנו. ומדי דברי בו זכור אזכרנו עוד להזכיר לאדם על מצות הכנסת אורחים אף שגודל מעלתה נראה בעליל לישנא דגלוי לכל מגמרא הקדושה שאמרו גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה מ"מ באתי לעורר את האדם על ענין פרטי המצוי בזמנינו על לומדים כי נדו וגם נעו ממקום שבתם שאינם כ"כ מפורסמים דופקי שערים שערי העזרה עזרת ישראל אשר בכל עיר ועיר להקהיל ולעמוד על נפשם לחיותם ברעב ולפעמים אין מאסף אותם הביתה אף ללינת לילה על אלו וכיוצא ראוי לחקור ולדרוש אחריהם והסב תסיבם לביתך ולהאכילם כי לפעמים כלה פרוטה מכיסו לקנות דבר מאכל ואין כבודו לחזור על הפתחים ומצוה גדולה ג"כ להשתדל עבורו גם אצל אחרים להכניסם לביתם על סעודה אחת או שתים וגדול המעשה יותר מן העושה וראוי לרדוף אחר מצוה זו כמו שרודף אחר חייו ודי בהערה זו הקצרה וגודל מעלת הצדקות בכללות באורו נראה אור זורח הוא שם בשער הכולל בעז"ה שחברתי. ומעתה נחזור אל הראשונות בענין תקוני השולחן. יזהר האדם מאוד ומאוד בלמוד על השולחן והזה"ק גם האריז"ל מזהירים ע"ז מאוד ומאוד. וז"ל זה"ק פ' תרומה דף קנ"ג ע"ב שולחן דלא אתמר עליה מלי דאורייתא עלי' כתיב כי כל שולחנות מלאו כו' דלית ליה חולקא בסטרא דקדושה כלום בגין כך שולחן דלא אתמר עליה מלי דאורייתא איהו שולחן דקיא צואה איהו שולחן דטעוא אחרא לית בההוא שולחן חולקא ברזא דאלהא עלאה. שולחן דמלי דאורייתא אתמר