יסוד ושרש העבודה קכט

פרק חמישי

הנה מה מאוד צריך האדם להזהר בזה לפנות את עצמו קודם האכילה אם צריך לזה כמבואר בזה"ק פ' תרומה דף קנ"ד ע"ב. וז"ל שלחן דב"נ אצטרך לאשתכחא בנקיותא דגופא דלא יתקרב למיכל מזונא דיליה אלא בנקיותא דגרמי' וע"ד אצטרך ב"נ לפנאה גרמיה בקדמיתא עד לא ייכול מזונא דשולחנ' דכי' דההוא מזונא דאתקין ליה ביה אתרעי קב"ה בגין דלא יתקרב על ההוא שלחן קיא צואה דאיהו מרזא דסטרא אחרא וסטרא אחרא לא יקבל מההוא מזונא דשלחן דא כלום כו' ובגין כך אצטרך ב"נ דלא יהיב מזונא דע"ג פתוריה לההוא קיא צואה וכ"ש במעיו וכ"ש דאיהו טב לב"נ ובריאו ותקונא דגופא וע"ד שלחן איהו למיכל בי בדכי' עכ"ל. גם איך ראוי לאדם להתנהג כמ"ש בזה"ק פ' מקץ ד' קצ"ב ע"ב אף שמזונותיו של אדם קצובים ומוכנים לו ועבר כירה מוכן הוא לסעוד סעד להביא לפניו לאכול מן המוכן עכ"ז יתפלל קודם אכילתו לפני השם יתעלה ויתרומם על מזונותיו וז"ל שם בזה"ק פתח ואמר קרא אבתרי' איש אמונת רב ברכות דא הוא ב"נ דמהימנותא דקב"ה ביה כגון ר' ייסא סבא דאע"ג דהוה ליה מיכלא דההוא יומא למיכל לא הוה מתקן ליה עד דשאיל מזונא קמי מלכא קדישא לבתר דצלי צלותיה ושאיל מזוניה קמי מלכא כדין הוה מתקין והוה אמר תדיר לא נתקין עד דנתנון מבי מלכא עכ"ל. ובוודאי כי הוא זה כל האדם יכול לקיים עבודה זו לבוא אל המלך מלכו ש"ע להתחנן לו ולבקש מלפניו על מזונותיו קודם הנטילה בתפלה קצרה בזה"ל. יה"ר מלפניך רבון כל העולמים ואדוני האדונים שתתן לי פרנסתי ומזונותי ומזונות כל ישראל ברחמיך הרבים והטריפני לחם חקי בהיתר ולא באיסור ויקוים בי מקרא שכתוב פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון ע"כ ודי בזה. ואחר ששפך את שיחו זו התפלה על מזונותיו כנ"ל יטול ידיו לאכילה שני פעמים בסרוגין על כל יד ויד וכל פינות שאתה פונה דרך ימין תחלה יטול הכלי ביד ימין ויתן אותה לידו השמאלית ויריק בידו השמאלית על ידו הימנית תחלה ואח"כ על ידו השמאלית וכן נטילה שניה זה"ק והאריז"ל. וגודל שכר של נט"י לסעודה ולהיפך גודל העונש רח"ל מבואר בזה"ק פ' לך לך ד' פ"ז ע"ב וז"ל כל מאן דלא נטיל ידוי כדקא יאות אע"ג דאתעניש לעילא אתענש לתתא ימאי עונשיה לתתא דגרם לי' לגרמי' מסכנותא. כמה דעונשי כך. הכי הוא זכי מאן דנטל ידוי כדקא יאות דגרים לגרמי' ברכאן דלעילא דשראן ברכאן על ידוי כדקא יאות ואתברך בעותרא עכ"ל ויזהר בהגבהת הידים בעת הברכה כמו הנטילת שחרית והוא מבואר בז"ח ד' ט"ז ע"ב וז"ל בברכת המזון אית מילין ידיעין חד לתקונא פתורא כפום ההיא מזונא ומאן דלא הוה ליה כל כך ויסדר פתורא איהו משובח בגין דיתיב למיכל קמי מלכא דכתיב ואכלת לפני ה' אלהיך. (תנינא) נט"י קודם אכילה כו'. (תליתאה) נטילת ידים דיטול ימינא בשמאלא כו' דהא ימינא דב"נ כגוונא עלאה הוא למהוי ליה שבחא על שמאלא כו' (רביעאה) דצריך להגביה ידיו לאחר נטילה בשעה שמברך ויזדווג שני זרועותיו כאחת בשעת הגבהת ידיו כו' דכתיב שאו ידיכם קודש וברכו את ה' מ"ט בגין דאצבען אינון דיוקנא עלאי כו'. (אך יזהר שיהיו כפיו פרושות זה מזה כמבואר למעלה בשערים הקודמים מזה"ק). (חמישאה) דצריך לברכא בכוונה ר"ל ברכת על נ"י בגין לאתערא ברכאן לעילא בדיוקנא דאצבען. (שתיתאה) למיהב מההוא מיכלא למסכנא כו' ומצוה מן המובחר למיהב מההוא מיכלא דאיהו אכיל מכל שפר דאיהו אכיל מכל שפר דאיהו תאיב כו'. (שביעאה) לברכה ברכת המוציא כו' ובגיני כך אצטרך לדקדק בה"א דהמוציא כו' (תמנאה) דלא יהא גרגרן ובלען אלא כמאן דאכיל קמי מלכא כו'. (תשיעאה) למהוי על פתורי' דברי תורה דהא תנינן שלחן דלית בי' דברי תורה הרי הוא כמאן דאכל מזבחי מתים כו'. (עשיראה) מים אחרונים דאנון חובא