יסוד ושרש העבודה קיא

וביחוד בלימוד גמרא ופוסקים שמצוי בם השכחה יזהר אם ילמוד חבילות חבילות ולא יחזור על לימודו בתמידות ועל אומר השכחה הוזהרנו בתורתינו הקדושה בהרבה מקומות במשנה תורה ואין תקנה לשכחה אלא בהחזרת לימודו בתמידות. וגם הגמרא הקדושה מזהיר מאוד על חזרת הלימוד כמ"ש בחלק דף צ"ט אריב"ל כל המלמד תורה ואינה חוזרה דומה לאדם שזורע ואינו קוצר לומד ומשכח דומה לאשה שיולדת וקוברת גם ארז"ל בפ"ק דחגיגה ד"ט אין דומה שונה פרקו מאה פעמים למי ששונה פרקו מאה פעמים ואחד. וכ"כ האריז"ל שצריך האדם לחזור על לימודו מאה פעמים וא' שאז לא יפחד מהשכחה ע"כ. ואף גם זאת שימעט האדם מהלימוד החדש כפי שיעור העת שחוזר על לימודו שלמד כבר לא עליך המלאכה לגמור ואשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו אחד המרבה וא' הממעיט ובאריכות הזמן אי"ה ויגזור עליו בחיים יתקיים בידו כל הלימודים בשלימות. ועכ"פ חיוב גדול לחזור על לימודו עכ"פ לא פחות מד"פ ודבר זה נרמז בזה"ק בהקדמת בראשית דף ה' ע"א. גם בגמרא דעירובין דף נ"ד בבריתא דכיצד סדר המשנה ע"ש. ודי בזה הנה אחר שבארנו הערת הלמוד עתה אבאר בעז"ה סדר הלימוד דבר יום ביומו וזה אחר שילמוד פ' חומש ושני פרשיות עשרים וארבע ופרק ומחצה משניות תיכף אחר תפלתו שחרית כנ"ל יקבע שיעור בלימוד גמרא ופוסקים אחד המרבה וא' הממעיט ובלבד שיכוין ויתחיל לימודו בגמרא על סדר הש"ס ממסכת ברכות וילמוד הפוסק מכל מסכת ומסכת ולימוד על זה הסדר הוא בודאי לש"ש עד שבאריכות הזמן לא יצטרך לחזור רק הד' ש"ע וכן שמעתי על רבים בני תורה שמסיימין כל ד' ש"ע בכל שנה ואשרי חלקם. ואחר שיעור הלימוד של גמרא ופוסקים יקבע שיעור ללמוד בקבלה ויתנהג בדרך זה שיראה לסיים זהר ישן וז"ח ותיקונים בכל שנה אך אם ילמוד סדר הפרשיות של הזה"ק על סדר השבועות לא יספיק לפעמים שנים ושלשה שבועות בפ' אחת דהיינו בפ' גדולות כגון פ' בראשית ופרשת ויחי ומשפטים ותרומה ויקהל ופקודי ועוד כמה פרשיות גדולים לכן ראוי שיקבע שיעור הלימוד מזה"ק ומתיקונים ג' דפין בכל יום וחקרתי ומניתי וספרתי ושקלתי בחשבון שיעוריו ג' דפין שיוכל להשלים כל הזהר ישן וחדש ותיקונים בכל שנה ואחר לימוד הג' דפין מזהר יקבע לימודו בשאר ספרי המקובלים על הסדר דשיסיים כל ספרי המקובלים הנמצאים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר אך הזהר הקדוש והתיקונים יזהר לסיימם בכל שנה כנ"ל וכזה יתנהג כל ימי חייו. ואחר שיעור לימוד הקבלה יקבע שיעור לימוד במדרשים ואגדות ויתחיל ממדרש רבא וילך על הסדר עד שיסיים כל המדרשים והילקוטים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר ואגדות יתחיל מעין יעקב על הסדר וכזה יתנהג כל ימי חייו. ואחר שיעור לימוד מדרש יקבע שיעור לימוד בספרי יריאים ומוסר ויתחיל מס' ראשית חכמה וילמוד על הסדר עד שיסיים כל ספרי יריאים ומוסר הנמצאים ואז יתחיל עוד מראש על הסדר ולא ימוש מפיך כל ימי חייך וראוי לאדם לחקור ולדרוש מאנשי מכירו ויודעו על איזה ספרי מוסר הנמצאים אצלם ולשאול מהם ללמוד אותם בכדי שיוכל לבוא לו איזה מוסר חדש או איזה הנהגה ישרה מהם כמאמר החכם מכל אדם (משלי ב) אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה'. גם את זה ראה מצאתי אומר קלוס ומשובח בספרים שחיוב גודל על האדם להיות בקי בכל התרי"ג מצות דרך כלל בע"פ ממש לכן ראוי לאדם שיקבע עכ"פ יום א' בחודש על החזרה של התרי"ג מצות בס' אור השנים ששם נסדרו על הסדר ומאיר עיני העברים ג"כ בכמה מנהגים ישרים. ובוודאי בהתנהגות בכל הלימודים כנ"ל בימי חיי הבלו בעה"ז השפל והבזוי יזכה לכל טוב הצפון שעין לא ראתה אלהים זולתך ודי בזה

פרק רביעי אחרי ככלות הכל ליודע ולהודיע סדר הלימוד נבוא שיעוריו בתודע ג"כ כוונת הלימוד כוונות פשטיות לאנוש כערכי. ובטרם כל ישר הוא להקדים מאמר מזה"ק ומאמר זה מחוייב כל איש ישראל להעלות על לבו תמיד וביחוד