יסוד ושרש העבודה קי

דבהון יתקיים כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ודא אורה דספר דא כו' עכ"ל בקצור. וז"ל בתקונים תקון ששי ד' כ"ד ע"א אדהכי הא אליהו קא נחית מעילא כו' כמה בני אנשא לתתא יתפרנסון מהאי חבורא דילך (ר"ל מס' הזהר) כד אתגליא לתתא. בדרא בתרא בסוף יומיא ובגיני' וקראתם דרור בארץ עכ"ל. אחיי ורעיי אם כל כך גדלה לשמים שיחו ומעלתו וכמה תקיף חילא דהאי אילנא רברבי של לימוד ספר הזה"ק ושורש בארץ גזעו האיך לא יתלהב לב האדם להעיר אוזן לשמוע בלמודים לקבוע שיעור קבוע בכל יום בזה"ק ובתקונים ושאר ספרי המקובלים. והערה של לימוד מדרשים ואגדות הוא קרוב להערה של לימוד הקבלה כי יתבונן האדם בהם מפירושי נפלאים של תורתינו הקדושה וגם מגדלותו ורוממותו של הבורא ית"ש ויתעלה כנזכר במדרשים ואגדות בהרבה מקומות. וגם אל זה יביט ולבבו יבין לאשורו שאין מענה החכמים בהם כפשוטו יתן דעתו להבין דברי חכמים וחדותם ויראו נפלאות מתוה"ק ובינה יתירה נודעת לו בזה והודאה במקצת מן גודל מעלות תורתינו הקדושה ומלימוד זה בא לאדם ג"כ תשוקתו עצום לאהבת הבורא ית"ש ויתעלה כי זה כל האדם עיקר ביאתו בעה"ז השפל לעלות משפל מצבו לרום המעלות כנ"ל וז"ל הזה"ק פ' שלח ד' קס"ב ע"ב אמר להו ר' אילעי זכאי קשוט עולו ותחמו דהא רשו אתמסר לכו למיעל עד ההוא אתר דפרוכתא פריסא זכאה חולקיכון קמו ואעלו גו דוכתא חדא והוו תמן מאריהון דאגדה ואנפיהון מנהרו בנהירו דשמשא אמרו מאן אלין אמר להון. אלין מאריהון דאגדה וחמאן בכל יומא נהירן דאורייתא כדקא יאות. עכ"ל בקיצור. אחיי ורעיי שיתו לבכם לחילא של הגדה שאוהביו כצאת השמש בגבורתו והאיך לא יתחייב כל אדם בשיעורו ודי בהערה זו. והערה מספרי יראים ומוסר הוא ידוע ופשוט שמהתמדת למודו בהם יבוא בלב האדם מטע נעמני היראה מאוד ויראת ה' תוסיף וזהו ג"כ עיקר בריאת האדם בעוה"ז השפל כמפורש בתוה"ק ע"י עבדו נאמן ביתו באמרו מה ה' שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך וגו' ועוד כמה פסוקים המורים מהם כיוצא. ודבר זה אין צריך סהיד לתומכו כי פשוט הוא שמתוך לימוד ספרי יראים ומוסר יבא האדם אל התמדת הלימוד ויכנוס בלבו יראה גדולה מלילך בטל אף רגע אחד מחמת יראת הבורא ב"ה שתקוע בלבו בתמידות ממה שרואה בהם מהעונש הגדול של הולכי בטל ומהשכר הגדול של עובדי השם ית"ש ולומדי התורה בתמידות וזה מבואר בזה"ק שחיוב על האדם לחקור ולשית את לבו לידע מעונש העולם העליון. וז"ל בז"ח דף נ"ו ע"א חכמתא דאצטרך לי' לבר נש חד למנדע לאסתכלא ברזא דמרי' וחד למנדע לי' לגופי' ולאשתמודעא מאן איהו ואיך אתברי ומאן אתי ולאן יהך ותקונא דגופא האיך אתתקן והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכלא וחד למנדע ולאסתכלא ברזין דנשמתין מאי היא האי נפש דבי' ומאן אתי' ועל מה אתיא בהאי גופא טפה סרוחה דהיום כאן ומחר בקבר וחד לאסתכלא בהאי ולמנדע עלמא דאיהו בי' ועל מה אתתקן ולבתר ברזין עילאין דעלמא דלעילא לאשתמודעא למאריה וכל דא יסתכל ב"נ מגו רזין דאוריתא ת"ח כל מאן דאזיל לההוא עלמא בלא ידיעה אפי' אית ביה עובדין טבין סגיאין מפקין לי' מכל תרעי דההוא עלמא פוק חמי כו' עכ"ל. הרי מבואר שחיוב על האדם לחקור ולידע הדין והעונש של עולם העליון כמ"ש ותקונא דגופא האיך אתתקן. והאיך איהו זמין למיעל בדינא קמי מלכא דכלא וכ"ז ימצא האדם בספרי יריאים ומוסר: גם מלימוד ספרי יריאים יבוא האדם ג"כ למדריגת החסידות בכל עניני עבודות ית"ש וגם למדות ישרות ומנהגים ישרים שנמצא בספרי יריאים. לכן חיוב גדול מאוד על האדם בלימוד ספרי יריאים ומוסר בכל יום בשיעור קבוע יותר משאר הלימודים. וגם האר"י ז"ל מזהיר מאוד לאדם שילמוד בכל יום ספר יראה ומוסר ולא יעדר אף יום אחד מלימוד זה ובודאי מהראוי להאריך בהערה זו מאוד אך גדר בעדי אהבת הקיצור. ודי בהערה זו. לכן יזהר האדם לחלק שעות היום על כל הלימודים הנ"ל. והחזרה מועיל בם לבל יגבר עליו כך השכחה ועיקר הלימוד לשמה הוא החזרה על לימודו בתמידות