יסוד ושרש העבודה קט

עד רום המעלות לאין קץ ותכלית מזה ישיג האדם קצת גדולתו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו ב"ה וב"ש וזה עיקר כונת בריאות האדם בעולם הזה השפל והשמם לחקור ולהשיג גדולת ברוממות יוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה. גם מלימוד חכמת הקבלה ישיג האדם קצת מעלת תורתינו הקדושה והתמימה כי בראות האדם בספרי המקובלים וביחוד בזה"ק ובתקונים מפירושי נפלאים ונוראים של תורתינו הקדושה ואיך נטמן ברמז סודות גדולים ונוראים לפעמים בתיב' א' ולפעמים באות א' גם בראותו רזין עליונים וסודות נפלאים ונוראים הנסתרים בציור האותיות וביותר בטעמים ובנקודות ובתגין מכל זה ישיג האדם קצת גודל מעלת תורה"ק ועי"ז בא בלבו אהבת הבורא ית"ש ותשוקתו גדלה עד למאוד מאוד כי מהשגת תורה"ק יבא האדם ג"כ לקצת השגה של הבורא ית"ש ויתעלה כי אורייתא וקב"ה חד הוא כנזכר בזה"ק במקומות הרבה וימצא האדם קצת מזה במאמרים הנ"ל ומהראוי להאריך בזה מאוד אך פרץ עלי פרץ גדרי לקצר בכל היותר אפשרי ולכן מפליג הזה"ק והתיקונים בכמה מקומות גודל מעלת לימוד הקבלה לאין תכלית וקצת להודעותהון מאמרים קצרים מזה הענין ואף גם זאת בקיצור נמרץ ע"צ היותר אפשרי: פ' תרומה ד' קפ"א ע"ב ז"ל קרי קב"ה לחד ממנא די מני קב"ה ברשותי' כל נשמתין דזמינין לנחת' להאי עלמא ואמר ליה זיל אייתא לי רוח פלוני. בההיא שעתא אתי' ההיא נשמתא מתלבשא בדיוקנא דהאי עלמא וההוא ממנא אחזי לה קמי מלכא קדישא קב"ה אמר לה ואומי לה (פי' ומשביע אותה) דכד תיחות להאי עלמא דתשתדל למנדע ליה ולמנדע ברזא דמהימנותא דכל מאן דהוי בהאי עלמא ולא אשתדל למנדע ליה טוב ליה דלא יתברי בגין כך אתחזי קמי מלכא קדישא למנדע בהאי עלמא ולאשתדלא ביה בקב"ה ברזא דמהימנותא הה"ד כו' דהא בגין דא אייתי ליה קב"ה לב"נ בהאי עלמא כו' עכ"ל. בפ' פקודי רמ"ז ע"ב ז"ל האי חיותא קדישא קיימא כד נשמתא סלקא ומטאת לגבי' כדין שאיל לה ברזא דחכמתא דמארי' וכפום ההיא חכמתא דרדיף אבתרה ואדבק בה הכי יהבי ליה אגרא ואי יכיל לאדבק ולא אדבק דחי ליה לבר ולא עיילה כו' עכ"ל וכבר העתקתי כל המאמר בשלימות לעיל בשער הראשון ועיי"ש. וז"ל פ' חיי שרה דף ק"ל ע"ב ת"ח זכאה אנון צדיקי' דאתגניז להו כמה טבין לההוא עלמא ולית אתר פנימאה בכל אנון כאנון דידען רזא דמאריהון וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא על אלין כתיב עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו מאי למחכה לו כו' אלין אנון דמאריהון משתבח בהון בכל יומא אלין אנון דאעלין בין עילאין קדישין ואלין אעלין כל תרעי דלעילא ולית מאן דימחי בידיהון זכאה חולקהון בעלמא דין ובעלמא דאתי עכ"ל. וז"ל בתקונים תיקון ל' ד' ע"ג ע"ב ווי לון מאן דגרמין דיזל ליה מן עלמא ולא יתוב לעלמא דאלין אנון דעבדין לאוריתא יבשה ולא בעאן לאשתדלא בחכמה בקבלה דגרמין דאסתלק נביעו דחכמה דאיהו י' מינה כו' ווי לון דגרמין עניותא וחרבא וביזה והרג ואבד בעלמא כו' עכ"ל בקצור וז"ל תיקון ע"ג ד' פ"ב ע"א בראשית תמן אתר יבש כו' והכי מאן דגרם דאסתכלא קבלא בחכמתא מאורייתא דבע"פ ומאורייתא דבכתב וגרים דלא ישתדלון בהון ואמרין דלא אית אלא פשט באורייתא ובתלמודא כו' ווי ליה דלא אתברי בעלמא ולא יוליף ההוא אורייתא דבכתב וההוא אורייתא דבע"פ דאתחשב ליה כאלו אחזור עלמא לתוהו ובהו וגרם עניותא בעלמא עכ"ל. וביחוד מבואר בזה"ק ובתיקונים גודל מעלת לימוד ס' הזהר וז"ל בר"מ פ' נשא ד' קכ"ד ע"ב והמשכילים יבינו מסטרא דבינה דאיהו אלנא דחיי בגינייהו אתמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע בהאי חבורא דילך דאיהו ס' הזהר מן זוהרא דאימא עילאה תשובה באלין לא צריך נסיון ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ס' הזהר יפקון ביה כו' עכ"ל בקצור וראוי לאדם לעיין בסיום המאמר כלו. וז"ל ג"כ פ' בהעלותך ד' קנ"ג ע"ב והמשכילים יבינו אנון מארי קבלה דאתמר בהון והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע אלין אנון דקא משתדלין בזהר דא דאקרי ס' הזהר דאיהו כתיבת נח דמתכנשין בה שנים מעיר ושבעה ממלכותא ולזמנין אחד מעיר ושנים ממשפחה