יסוד ושרש העבודה קח

הם תמידים כמו ציצית ותפילין קריאת שמע ותפלה וכל סדר התפלה וברכות הנהנין וכל הברכות והלכות שבת שהם כהררים התלוים בשערה והלכות חגים ומועדים ושאר הלכותיה בקדש שבודאי המכשלה הזאת תחת ידך תהיה אם לא תתמוד בלימודו לכן חיוב גדול על כל יודע ספר לשמור את דרך עץ החיים לקבוע שיעור ש"ע א"ח בכל יום אף בתוך שנתו של עסקו בפסוק או במשניות וגם כמה הלכות מש"ע י"ד שחיוב ג"כ על האדם להיות בקי בהם בתמידות היינו הלכות נדה ודיני הכשר כלים הנקנים מן האינו יהודי והלכות כבוד אב ואם וכבוד רבו והלכות ת"ת והלכות צדקה שהיא מ"ע ג"כ מן התורה והלכות מזוזה וכיוצא שהם תדירים לכן יזהר האדם מאוד בזה להשלים בכל שנה ש"ע א"ח וכמה הלכות מש"ע י"ד הנ"ל אף שיעסוק אז בשאר למודים יקבע ג"כ למודו בסדר הזה דף ש"ע בכל יום אף בעת האכילה הן בשאר שעות היום דהיינו בכל ימי החול דף ש"ע מתחילת הש"ע ובכל ש"ק דף ש"ע בהלכות שבת וחיוב גדול על האדם להיות בקי בהלכות שבת מאוד ומאוד כי כהררים התלוים בשערה הלכותיה וחמורים עונשיה. וע"כ זאת מועצותיה. לבל ירבה מכשוליה. דבר בעתו מה טוב שבתו בשלום עולות שבת בשבתו תמידין כסדרן ללמוד הלכותיה ובר"ח של ר"ח וקודם כי בא מועד ילמוד מהלכות מועד ונכון הוא למועד הרגל כל הלכותיו וכן חנכה ופורים ודי בהערה זו

פרק שלישי מראשית השנה של שנה השלישית שנה שאין נוהג בו כמשפט הראשון אשר היית מסקהו עיקר למודך בפסוק או במשניות אך בשנה הזאת תחלק שעות היום על כל למודי תורתינו הקדושה גם על גמרא ופוסקים וקבלה ומדרשים ואגדות וספרי יריאים ומוסר כי כל א' מאלו הלימודים הוא צורך גדול אל האדם להערת ענינו כי לא הערה זה כהערה זה כי הערת של לימוד גמרא ופוסקים הוא שידע האדם כל מצוה ומצוה על בורי' כאשר נתברר כל מצוה ומצוה בגמרא הקדושה ע"י חז"ל איש מפי איש עד משרע"ה ואחרון אחרון נזכר בירור אחר בירור מכל מה שלפניו בפוסקים ראשונים ואחרונים אך אינו דומה אם יודע הדין של המצוה מהגמרא ששם נאמר שורש הדין להיודע דת ודין מפוסקים לבד כי אינו עומד על טעמו של דבר על המשפט ועל הדין והרי הן אצל האדם כמו חוקה חקקתי אבל אם לומד עם הפוסקים שורש הדין של הגמרא אזי יודע הדין בטוב טעם ודעת. גם תועלת עצום של לימוד הגמרא עם הפוסק הוא שיודע הדין מהפסוק שהוא מקור הראשון כי מפסוק א' של תורה שבכתב יתבאר בגמרא תילי תילין הלכות שמסתעפין ממנו והרי הוא כמו אילן שענפיו מרובים יוצאין משורש א' ועד"ז הפוסקים ג"כ מהגמרא. גם תועלת גדול הוא מלימוד פוסקים עם גמרא שהלימוד הוא בעיון גדול יותר ומתוך כך לא יבא לידי שכחה. ואז בעשות האדם כל מצוה כהלכתה וכתקונה עושה בזה תקונים גדולים ונוראים בעולמות העליונים הקדושים ועושה בזה נחת רוח גדול ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד כמבואר בזה"ק ובתקונים במקומות הרבה. וז"ל פ' במדבר דף קי"ח ע"א ת"ח פקודי אורייתא עלאין אנון לעילא אתי בר נש ועביד פקודא חדא ההוא פקודא קיימא קמי דקב"ה ומתעטרא קמי' ואמר פלני' עבד לי ומן פלני' אנא בגין דאיהו אתער ליה לעילא כגוונא דאיהו אתער ליה לתתא ה"נ אתער לעילא ועביד שלמא לעילא ותתא כמה דאתמר אז יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי יעשה שלום לי לעילא, שלום יעשה לי לתתא זכאה חולקי' דההוא ב"נ דעביד פקודי אורייתא כו' עכ"ל. והערה של למוד הקבלה הוא שיודע לאדם גדלותו ורוממותו של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה ואין אדם יכול לבא אל קצת השגת גדלותו ורוממותו ית"ש מכל למודינו כמו מלימוד חכמת הקבלה וביחוד מלימוד ס' הזה"ק והתקונים חכמת אדם תאיר פניו מרבוי העולמות העליונים הקדושים לאין קץ וסוף ותכלית גם בראותו בשאר ספרי המקובלים וביחוד בכהאריז"ל מהשתלשלות העולמות מרום המעלות אל עולם התחתון הזה ובראותו ג"כ אף קצת פרטי סדר הנהגתם מעולם התחתון