יסוד ושרש העבודה קג

בראשית דף מ"ז כל מאן דאשתדל באוריתא בכל יומא יזכה למהוי לי' חולקא בעלמא דאתי ויתחשב לי' כאלו בוני עלמין דהא באוריתא אתבני עלמא ואשתכלל הה"ד ה' בחכמה יסד ארץ וגו' וכל דאשתדל בה שכלל עלמין וקיים לי' ות"ח ברוחא עביד קב"ה עלמא וברוחא מקיימא רוחא דאנון דלאען באוריתא כו' עד כאן לשונו. וז"ל פ' תרומה דף קס"א ע"א כל מאן דמסתכל בה באוריתא ואשתדל כביכול הוא מקיים כל עלמא קב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא בר נש מסתכל בה באוריתא ומקיים עלמא אשתכח דעובד' וקיומא דכל עלמא אוריתא איהי בנין כך זכאה איהו ב"נ דאשתדל באוריתא דהא איהו מקיים עלמא כו' עכ"ל. וז"ל פ' ויקהל דף ר' ע"א כל מאן דאשתדל באוריתא כאלו אשתדל בהיכלי' דקב"ה דהיכלא עילאה דקב"ה אוריתא איהי בגין דכד ב"נ עסוק באוריתא קב"ה קאים תמן ואצית לקלא כו' ואשתזיב ב"נ מתלת דינין מדינא דהאי עלמא ומדינא דמלאך המות דלא יכיל לשלטאה עליה ומדינא דגיהנם כו' עכ"ל. וז"ל פ' צו ל"ה ע"א. פתח ר"א ואמר ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך וגו' תנינן כל ב"נ דאשתדל במלי דאוריתא ושפוותי' מרחשן באוריתא קב"ה חפי' עליה ושכינתא פרשא עלי' גדפהא כו' ולא עוד אלא דהוא מקיים עלמא וקב"ה חדי עמיה כאלו ההוא יומא נטע שמים וארעא הה"ד כו' ת"ח מה בין אנון דמשתדלי באוריתא לנביאי מהימני דאנון דמשתדלי באוריתא עדיפי מנביאי בכל זמנא מ"ט דאנון קיימי בדרגא עלאה יתיר מנביאי אינון דמשתדלי באוריתא קיימו לעיל' באתרא דאקרי תורה דהוא קיומא דכל מהימנותא ונביאי קיימי לתתא כו'. וע"ד אנון דמשתדלי באוריתא עדיפי מנביאי ועלאין מנהון יתיר דאלין קיימין לעילא ואלין קיימין לתתא כו' וע"ד זכאין אנון דמשתדלי באורייתא דאינון בדרגא עילאה יתיר על כלא וע"ד מאן דלעי באוריתא לא אצטרך לא לקרבנין ולא לעון דהא אוריתא עדיף, מכלא וקשורא דמהימנות' דכלא כו' עכ"ל, וז"ל ג"כ פ' שמות חכימי עדיף מנביאי בכלא דהא לנביאי לזמנין שראת עלייהו רוחא דקודשא ולזמנין לא וחכימין לא אעדי מנייהו רוח קודשא אפי' רגעא חדא זעיר דידעין מה די לעילא ותתא ולא בעו לגלאה עכ"ל. וז"ל פ' וירא דף ק' ע"א במדרש הנעלם בטלו הקרבנות לא בטלה התורה האי דלא אעסק בקרבנות ליעסק בתורה ויתהני לי' יתיר עכ"ל בקיצור. וז"ל פ' בשלח דף מ"ו ע"א כמה חביבא אוריתא קמי קב"ה דכל מאן דאשתדל באוריתא רחים הוא לעילא רחים הוא לתתא קב"ה אצית לי' למלולי לא שביק לי' בהאי עלמא ולא שביק לי' בעלמא דאתי ואוריתא בעי למלעי בה ביממא ובלילא דכתיב כו' עכ"ל. וז"ל פ' לך לך דף צ"ב ע"א זכאה חולקי' מאן דישתדל באוריתא ולא יתפרש מינה דכל מאן דיתפרש מאורייתא אפי' שעתא חדא כמה דאתפרש מחיי דעלמא דכתיב כו' עכ"ל. וז"ל פ' וישב דף קפ"ד ע"ב ר' והודה פתח ואמר תורת ה' תמימה משיב' נפש כמה אית לון לבני נשא לאשתדלא באוריתא דכל מאן דאשתדל באוריתא להוי לי' חיים בעלמא דין ובעלמא דאתי וזכי בתרין עלמין ואפי' מאן דאשתדל באוריתא ולא ישתדל בה לשמה כדקא יאות זכי לאגר טב בעלמא דין ולא דיינינין לי' בההוא עלמא כו' כד נשמתא אזלא לאסתלקא למיתב לאתרה איהי אזלא קמה דההיא נשמתא וכמה תרעין אתברו מקמה דאוריתא עד דאעלת לדוכתא וקיימא עליה דב"נ עד דיתער בזמנא דיקומון מתייא דעלמא ואיהו סנגורא עליה הה"ד כו' תא חזי ההוא ב"נ דלא זכי לאשתדלא בהאי עלמא באורייתא ואיהו אזיל בחשוכא כד נפק מהאי עלמא נטלין לי' ואעלין ליה לגיהנם אתר תתאה דלא יהא מרחם עליה דאקרי בור שאון טיט היון כו' ועלמא לא אתקיים בקיומי' אלא באורייתא דאיהו קיומא דעלמין עילא ותתא כו' עכ"ל: וז"ל בפ' מצורע דף נ"ב ע"ב כמה אית לון לבני נשא לאסתמרא ארחייהו ולדחלא מקמי דקב"ה כו' דכל מאן דלא לעי באוריתא ולא ישתדל בה נזיפה מקב"ה רחיקא הוא מני' לא שריה שכינתא עמיה ואנון נטורין דאזלין עמי' אסתלקו מני' ולא עוד אלא דמכרזי קמי' ואמרי אסתלקו כוחרני' דפלני' דלא חש על יקרא דמרי' ווי לי' דהא שבקוהו עלאין ותתאין לית לי'