יסוד ושרש העבודה קב
Yesod ṿeShoresh haAvodah 102 · יסוד ושרש העבודה · free full Hebrew text
Open in the reader →ועל ידו לדגליהם דגל האהבה גודל מעלת הלמוד ושכרה והיפוכה בביטולה רחמנא לצלן ואחריו יאיר נתיב יושר סדר הלמוד וכוונתה ושאר פרטיו כאשר עיניך תחזינה משרים גודל חיוב הלמוד הלא זה בא בכתוב לא ימיש וגו' והגית בו יומם ולילה. אך אם דל הוא ואין ידו משגת להיות תורתו אמונתו כי נטל עליו עול משא ועושה צדקה בכל עת לפרנס בניו ובני ביתו הקטנים וטפלי תליא בי' וא"א לעשות תורתו קבע ומלאכתו ארעי כי יראה כי אזלת ידו מלהנות יומם ולילה מ"מ אין יכול להוציא א"ע מכלל הלמוד וכל אדם חייב בשיעורו לקבוע שיעור קבוע ביום ובלילה ללמוד כמבואר בטור י"ד סי' רמ"ו והובא בש"ע שם. וז"ל כל איש ישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורים בין בחור בין זקן גדול אפי' עני המחזיר על הפתחים אפי' בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לת"ת ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה עכ"ל. ותחילת דינו של אדם על דברי תורה ששואלין אותו קבעת עתים לתורה כדרז"ל גם בזה"ק פ' פקודי דף רנ"ו ע"א מפליג (בגודל שכר של הקובע עתים לתורה והיפוכו ח"ו) וז"ל היכלא רביעא כו' תלתין ותרין אחרנין אינון ממנן על כל אנון דלעאן באוריתא תדיר ולא פסקי ביממא ובלילא ואלין אחרינן דכלהו תחותייהו אנון ממנן על כל אינון דקבעי זמנין ידיעאן לאוריתא. ועל דא אינון ממנן כלהו ולאענשא לכל אינון דיכלי לאשתדלא באוריתא ולא משתדלי. עכ"ל בקיצור הנה עיניך הרואות במאמר הנ"ל כי רבה היא החיוב לקבוע עתים לתורה בכל עת אשר הוא רואה את עצמו פנוי מהכרח עסקיו לקבוע לתורה עתים וזמנים הרבה זמנו של זה לא כזמנו של זה כי כן לשונו הקדוש מורה עליו לאענשא לכל אינון דיכלי לאשתדלא באוריתא ולא משתדלי וע"כ כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה. ודי בהערה זו (גודל מעלת הלמוד) הנה גודל מעלת הלמוד ושכרה ועונשה הובא בגמרא הקדושה בהרבה מקומות ושת לבו לזאת לקבץ עליו לנקבציו והיו לאחדים בידו ה"ה רבינו מהר"י אבוהב והאיר אותם אל עבר פניו מנורת המאור חבור לתומו ואני הדל באלפי ישראל באתי למלאות עיין המעיין לקשור בעבותות האהבה והתלהבות ההודאה במקצת מאמרי הזה"ק בכדי להלהיב לב האדם אל התמדת למוד תורתינו הקדושה אחרי רואו גודל הנחת שעושה בלמודו ליוצרו ובוראו ית"ש ויתעלה וגודל תקונו בעולמות העליונים ותחתונים וראה את נפשי בטוב תקון ורוחו ונשמתו אליו יוסיף תקונים עי"ז וגודל שכרו ובהיפך גודל ענשו ר"ל בטוח אני באלה שבודאי יתעורר לבו אל גודל התמדה ובתורת ה' חפצו. ואם אמרתי אספרא נא כמו הם מלאים על כל גדותיו בכל חלקי הזה"ק ובתקונים מגודל מעלת למוד תורתינו הקדושה יאריכו בדיו וע"כ אמרתי אבוא במגילת ספר כתוב מקצת מאמריו הנעימים והקדושים ואף גם זאת בקיצור נמרץ בכל מה דאפשר בכדי להקל משא הקורא. וזה החלי בעזר הבורא. ית"ש ויתעלה בפי כל נברא. ז"ל בהקדמת בראשית דף י"ב ע"ב פקודא חמישאה כתיב ישרצו המים שרץ נפש חיה בהאי אית תלת פקודין חד למלעי באוריתא ולאשתדלא בה ולאפשא לה בכל יומא לתקנא נפשיה ורוחי' דכיון דבר נש אתעסק באוריתא אתתקן בנשמתא אחרא קדישא כו' דבר נש לא אתעסק באוריתא לית לי' נפשא קדישא ונפשו קדישא דלעילא לא שרי' עלי' וכד אשתדל באוריתא בההוא רחישו דרחיש בה זכי לההיא נפש חי' ולמהדר כמלאכין קדישין דכתיב ברכו ה' מלאכיו אלין אנון דמתעסקין באוריתא דאקרון מלאכיו בארעא כו' האי בהאי עלמא בההוא עלמא תנינן דזמין קב"ה למעבד לון כו' עכ"ל. וז"ל פ' ויקרא דף כ"ה ע"ב אר"ש זכאין אנון מארי דנשמתא מארי דאוריתא בני פולחנא דמלכא קדישא ווי לאנון חייביא דלא זכן לאתדבקא במאריהון ולא זכן באוריתא דכל מאן דלא זכי באוריתא לא זכי לא ברוח ולא בנשמה ואתדבקותא דלהון בההוא סטרא דדינין בישין והאי לית לי' חולקא במלכא קדישא לית לי' חולקא בקדושה ווי לי' כד יפוק מהאי עלמא דדא אשתמודע הוא לגבי אנון זינין בישין מארי חציפותא תקיפי ככלבא שלוחי דנורא דגיהנם דלא מרחמי עלייהו ת"ח כו' עכ"ל. וז"ל פ'