יסוד ושרש העבודה קד

חולקא באורחא דחיי וכד איהו אשתדל בפולחני' דמאריה ולעי באוריתא כמה נטורין זמינין לקבלי' לנטרה לי' ושכינתא שרי' עליה וכלא מכרזי קמי ואמרי הבו יקרא לדיוקנא דמלכא הבו יקרא לברי' דמלכ' אתנטיר הוא בעלמא דין ובעלמא דאתי זכאה חולקיה עכ"ל. וז"ל פ' ויקהל דף רי"ז ע"א פתח ואמר אז נדברו יראי ה' אז דברו מבעי לי' מאי נדברו אלא כו' נדברו מקמי מלכא עלאה מאן חמי חדוון מאן חמי תושבחן דסלקין בכל אנון רקיעין קמי מלכא קדישא ומלכא קדישא מסתכל בהו (פי' באנון דבורים של תורה) ואתעטר בהו ואנון סלקין על רישיה והוו עטרא ונחתין ויתבין על חיקיה בתוקפיה ומתמן סלקין על רישי' וע"ד אמרה אורייתא ואהיה שעשועים יום יום והייתי לא כתיב אלא ואהיה בכל זמן ובכל עידן דמלין עלאין סלקין קמי' כו' עכ"ל. וז"ל פ' שלח דף קנ"ט ע"א כל מאן דאשתדל באוריתא כאלו מקרב כל קורבנן דעלמא לקמי קב"ה ולא עוד אלא דקב"ה מכפר לי' על כל חובו ומתקני לי' כמה כורסיין לעלמא דאתי עכ"ל. וז"ל פ' חקת דף קע"ט ע"ב מאן דאשתדל באוריתא כאלו קאים כל יומא על טורא דסיני וקביל אוריתא הה"ד היום הזה נהייתה לעם והא אוקמוה חבריא כו' עכ"ל. וז"ל פ' אחרי דף ס"ט ע"א כל מאן דאצית למלוי דאוריתא זכאה הוא בהאי עלמ' וכאלו קביל תורה מסיני ואפי' מכל ב"נ נמי בעי למשמע מלוי דאוריתא ומאן דארכין אודני' לקבלי' יהיב יקרא למלכא קדיש' ויהיב יקרא לאוריתא עלי' כתיב היום הזה נהיי' לעם כו' עכ"ל וז"ל פ' בלק דר"ב ע"א פתח ואמר כי תצור אל עיר ימים רבים וגו' כו' ת"ח כמה חביבין אנון דמשתדלי באוריי' קמי קב"ה דאפי' בזמנא דדינא תלי' בעלמא ואתיהב רשו למחבלא לחבילה קב"ה פקיד לי' עלווייהו על אנון דקמשתדלי באורייתא והכי א"ל קב"ה כי תצור אל עיר בגין חוביהון סגיאין דחטאן לקמאי ואתחייבו בדינא ימים רבים מאי רבים כו' אוף הכי כי תצור אל עיר ימים רבים תלתא יומין דא בתר דא דאשתמודע דבר במתא תא ואפקיד לך על בני ביתי לא תשחית את עצה דא ת"ח דהא איהו במתא דאיהו אילנא דחיי אילנא דיהב איבין את עצה ההוא דיהב עיטא דמתא לאישתזבא מן דינא ואוליף לון אורחא דיהכון בה וע"ד לא תשחית את עצה לנדוח עליו גרזן לנדוח עליה דינא ולא לאושטא עליה חרבא מלהטא חרבא משננא ההיא דקטלה לשאר אנשי דעלמ' כי ממנו תאכל וכי ההוא מחבלא אכיל מיני' לא אלא כי ממנו תאכל ההיא טנרא תקיפ' ההיא דכל רוחין תקיפין קדישין נפקין מינה (פי' השכינה הקדושה) דלית הנאה ותאובתא לרוח קודשא (פי' ג"כ להשכינה הקדושה) בהאי עלמא אלא אוריית' דההוא זכאה כביכול איהו מפרני' לה ויהיב לה מזונא בהאי עלמא יתיר מכל קרבנין דעלמה כו' וכל דא פקיד קב"ה על אנון דמשתדלי באוריית' בג"כ זכאין אנון דקא משתדלא באורייתא כו' עכ"ל וז"ל פ' ואתחנן דף ר"ס ע"א ת"ח כמה הוא חילא תקיפא דאוריתא וכמה הוא עלאה על כלא דכל מאן דאשתדל באוריתא לא דחיל מעילאי ותתאי ולא דחיל מערעורין בישין דעלמא בגין דאיהו אחיד באלנא דחיי ואכל מיני' בכל יומא דהא אוריתא אוליף לי' לב"נ בארח קשוט אוליף לי' עיטא היך יתיב קמי מרי' כו' עיטא דבר נש בהאי עלמא דבעי לאשתדלא באוריתא יממי ולילי ולא יתעדי' מניה הה"ד והגית בו יומם ולילה ואי אעדי מני' אורייתא או אתפרש מיני' כאלו אתפרש מן חייא ת"ח כו'. עכ"ל. ומאמר זה הוא ג"כ בהקדמת בראשית דף י"א ע"א וז"ל פ' תרומה דף קנ"ה ע"ב עת לעשות לה' בכל זמנא דאורייתא מתקיימת בעלמא ובני נשא אשתדלין בה כביכול קב"ה חדי בעובדוי ידוי וחדי בעלמין כלהו ושמים וארעא קיימי בקיומייהו ולא עוד אלא קב"ה כניש כל פמלי' דלי' ואמר לון חמו עמא קדיש' דאית לי בארעא דאוריתא מתעטרה בגינהון חמו עובדוי ידי דאתון אמרתון מה אנוש כי תזכרנו ואנון כד חמון חדוה דמאריהון בעמי' מיד פתחי ואמרי מי כמוך כו'. ובשעתא דישראל מתבטלי מאורייתא כביכול תשש חילי' וכדין עת עשות לה' אנון בני עלמא צדיקים דאשתארן אית לון לחגרא חרצן ולמעבד עובדין דכשראן בגין דקב"ה יתתקף בהו בצדיקים ומשריין ואוכלסון דלי' מ"ט בנין דהפרו תורתיך ולא משתדלי