יסוד ושרש העבודה קא

כהם כו' כלומר לפי שהשם קרבנו לעבודתו ע"כ אנו מקוים לישועתו לראות מהרה בתפארת עוזך כלומר שנזכה לראות פני השכינה ולראות בתפארת ביה"מ. עכ"ל הצריך לענינינו וכשיאמר התיבות ועל כן נקוה לך ה' אלהינו לראות מהרה בתפארת עוזיך ראוי להכניס בלבו שמחה עצומה עד מאוד ע"ז הקווי ממש כאלו שומע בעת הזאת הבשורה מפי אליהו ז"ל שיבשר שביום הזה נזכה לראות השכינה ויכניס בלבו האמנה אמתית שבודאי יבא העת והזמן ואף אם יתמהמה חכה לו. (להעביר) גלולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון יכניס ג"כ שמחה עצומה בלבו ע"ז. (לתקן) עולם במלכות שדי ז"ל אבודרה"ם לתקן כו' כלומר כיון שתכרות הטומאה מן העולם תחזור השכינה בכל העולם ואז יהיה העולם מתוקן, עכ"ל וישמח האדם בזה שמחה עצומה. (וכל בני בשר) יקראו בשמך להפנות אליך כל רשעי ארץ כו' עד סוף כל נוסח השבח יכניס האדם בלבו שמחה עצומה עד מאוד עד שכמעט לא יעצור כח מרוב החדוה והשמחה שיבער בלבו על הקווי זה של עתיד שאז יתקדש שמו הגדול לעיני כל חי בכל העולם כי כל בני אדם כולם מקטנם ועד גדולם ידעו האמת באמונה שלימה ואמתית שה' אלהינו הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד מלבדו וכולם יכרעו ויפולו לפניו מפני הדר גאונו ית"ש ויתעלה ויתנו יקר וגדולה וכבוד לשמו הגדול ית"ש ויתעלה ואז יתגדל ויתקדש שמו הגדול בכל העולמות עילא ותתא. וביחוד הפסוק והיה ה' למלך כו' יאמר בשמחה עצומה עד מאוד והאריז"ל מזהיר על פסוק זה לאומרו בכוונה גדולה. ויאמר הפסוקים אל תירא מפחד וכו' ונדפס בסדורים גודל מעלתם. בכתבי האר"י ז"ל שיש לומר אחר כל תפלה שני מזמורים אלו מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ומזמור אלהים יחננו וסודם רב ורם וגודל מעלת של מזמור אלהים יחננו מבואר בזוה"ק יתרו ד' ס"ז ע"ב ובאבודרה"ם הובא ג"כ וז"ל ובקצת מקומות אומרים אותו מזמור אלהים יחננו כו' בכל יום שנקרא מזמור המנורה והקורא אותו בכל יום נחשב כמדליק המנורה הטהורה בבהמ"ק וכאלו מקבל פני השכינה כי תמצא בו ז' פסוקים כנגד ז' קני המנורה וגם יש בו תשע וארבעין תיבות כנגד מנין הגביעים והכפתורים והפרחים והנרות שבשבעה קנה מנורה שעולין למנין מ"ט כיצד כו' עכ"ל האבודרה"ם. (וראוי) לאדם לומר החמשה זכירות בפה תיכף אחר התפלה כפי שנדפס בסדורים ואף גם זאת בהיות שם נאמר כל האומר פסוקים אלו ערב ובוקר קודם התפלה מובטח שהוא בן העוה"ב בודאי אין נפקותא בזה והזמן גרמא יותר לאמרם אחר התפלה כי אחר התפלה יש לאדם שהות יותר. ומ"ש שם בהזכרת מלחמת עמלק יכוין לתקן שהשכינה הוא בצער הרצון בזה שיתקן זה במסירת נפש שיקבל על עצמו תיכף אחר אמירת זכירה זו. עוד מ"ש שם בהזכרת הקצפתם במדבר לכוין חטא עגל ולתקן זאת הוא ג"כ במסירת נפש להראות קבלת אלהותו עליו ולא זולתו ודי בזה בעזר אשר באבותינו בחר. נשלם תפלת השחר ואני תפלה לברא כל במלה. ינחני במעגלי צדק לברך על המוגמר כסדר כולה. ואשירה עזו סלה

שער הששי שער הניצוץ פרק ראשון

הלא דברי תורה כאש מתנוצצת עלי הרמותו שהלא ימצאו יחלקו שלל טעמיה לכמה ניצוצין וע"כ זה שמו אשר וקרא לו שער הניצוץ ובו יבואר ומורה גם הוא יורה חיוב הלמוד ומעלת הלמוד וסדר הלמוד וכוונת הלמוד

ומודעת זאת כי נכון הדבר להקדים חיוב הדבר למעלתו והכלל קודם נפרט וע"כ ראו ראינו כי טוב הוא בסדר הנאות זה יצא ראשונה להציג גודל חיוב הלמוד