יסוד ושרש העבודה ק

וערבה וגו' כאשר נדפס בסדורים במתון ובכוונה עצומה וגודל מעלת אמירת פיטום הקטורת בכל יום אחר תפלת שחרית מבואר בזה"ק וז"ל פ' פנחס ד' רכ"ד ע"א בר"מ עוד אמר בוצינא קדושא דבתר צלותא איהו כקורבנא מאן דיימא פיטום הקטורת בתר תהלה לדוד (ר"ל שאחר תפלת י"ח) בטיל מותנא מביתי' עכ"ל. ומי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך לומר קטורת כנ"ל ואחר כוונת הלב הן הן הדברים (תנא דבי אליהו) וכו'. (אר"א א"ר חנינא כו' אח"ז (קדיש) וקדיש זה נקרא קדיש יתום האריז"ל

פרק עשירי עלינו לשבח הוא שבח גדול שתיקן יהושע כשהכניס את ישראל לארץ ושבח זה הוא ג"כ מעיקר תקוני התפלה ומי שעינים להם ולו יראו בכתבי האריז"ל יראה גודל תקונה בעולמות העליונים ודרך כלל מבואר שע"י שבח זה אנו משברים הקליפות ומכניעים אותם שלא יתאחזו בשפע היורד מעולמות העליונים הקדושים בכח תפלתינו שהתפללנו מהתחלת התפלה עד עתה. ועיקר התיקון הוא ע"י הזכרותינו בשבח זה שבח האל ית"ש ויתעלה זכרו לעד וגנות ובזיון של הקליפות. בזה נתנדל ונתקדש ונתרומם שמו הגדול של יוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה בכל העולמות כולם והקליפות נשברים ונכנעים מאוד ומאוד עד נקבי דתהום רבה אך לאו כל מוחא סביל דא לכוין כונת האריז"ל ועכ"פ החיוב על כל איש הישראלי שיתן שבח זה ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה על שמלמ"ה הקב"ה חי וקיים לעד ולעולמי עולמים קדשנו במצותיו הקדושים לעבדו באמת ובלב תמים ולהשיג מתורתו הקדושה יחודו ואחדותו וגדולתו ורוממותו בבריאת העולמות העליונים עד אין קץ ומספר ותכלית ובכל הנהגת הבריאה והשבח יהיה בלב שמח על כל הטוב ההוא בשמחה רבה ועצומה עד קצה תכלית השמחה שאין ביכולת הטבע של אדם ילוד אשה לשמוח בלבו שמחה עצומה יותר אף על רוב הטובה הגדולה שאין כמוהו בכל העולם למן היום הוסדה ועד עתה ואזי ע"י הודאה עצומה בודאי נתגדל ונתקדש שמו הגדול ית"ש ויתעלה בכל העולמות כלם והקליפות נשברים ונכנעים עד התהום ועושה התיקון הזה בשלימות אף שלא השיג כלל כוונת האריז"ל ודי בהערה זו. ויתחיל עלינו לשבח לאדון הכל ויחשוב בשמחה עצומה מאוד בזה"ל ממש. עלינו מוטל וחיוב לשבח לאדון הכל וגם עלינו מוטל וחיוב לתת גדולה ליוצר בראשית על שלא עשנו כעובדי גלולים ולא שמנו כמשפחות האדמה ושלא שם חלקנו כהם וגורלינו ככל המונם. וכל ד' ד' תיבות הנ"ל דהיינו שלא עשנו כעובדי גלולים ולא שמנו כמשפחות האדמה. שלא שם חלקנו כהם. כ"א הם תקון בפ"ע להמעיין בכתבי האריז"ל ויכוין לבזות ולהשפיל הקליפות בזה. ואנחנו כורעים צריך כריעה גדולה בברכיו. (ומשתחוים ומודים) צריך ג"כ השתחויה גדולה ועיין בסדורים ג"כ מענין הכריעה. ויכניס שמחה עצומה בלבו באמירת התיבות האלו שמח מאוד שזכינו לכ"ז. וכשיזקוף יאמר ג"כ בשמחה עצומה מאוד ומאוד (לפני ממ"ה הקב"ה). וראוי לקבל עליו תיכף מסירת נפש בציור איזה מיתה מרוב השמחה והחדוה שיבער בלבו על זכיה זו ובודאי יעשה בזה נחת רוח גדול ליוצרנו ובוראנו ית"ש ויתעלה זכרו לעד. שהוא נוטה שמים ויוסד ארץ יחשוב במחשבתו שמחה עצומה מאוד האמת יותר פנימית שברא עולמות לאין קץ ותכלית ולא שמים וארץ בלבד. ובאמת ע"פ כתבי האריז"ל מרמז על עולמות העליונים הקדושים מאוד. (הוא אלהינו) אין עוד אמת מלכנו אפס זולתו. כל זה יאמר בשמחה עצומה עד מאוד ובכל עוצם כחו ובפרישות ידים למעלה ויתאמת בלבו האמנה עצומה וחלוטה שרק הוא ית"ש ויתעלה אלהינו אין עוד אחר. ומובטח אני בזה אתם אחיי ורעי ידידי השם ואהובי נפשי במי שאמר שבח זה בשמחה עצומה עד למאוד עד קצה תכלית השמחה וגודל ההתלהבות בודאי מגודל השמחה וההתלהבות יקבל עליו מסירת נפש כמה פעמים במקומות ידועים בשבח הגדול הזה. ועל כן נקוה לך ה' כו' בוי"ו כן הוא הנוסחא בזה"ק פ' משפטים דף קי"ט ע"ב לשון אבודרה"ם ועל כן נקוה לך הוא חוזר למה שאמר למעלה שלא שם חלקנו