ישועות יעקב עה"ת פח

המקום ועל כן אין אומרים שירה והדברים ברורים

אני ה' אלקיכם כמעשה ארץ מצרים וכו'. נלענ"ד ביאור הדבר דבאמת יש ב' דרכים בענין עשיית דבר עבירה. הא' שמתאוה לדבר ההוא בעצמו כמו א' אשר ינאף את אשת רעהו שמתאוה לדבר עבירה. אמנם יש דרך אחר שבאמת אין נפשו חשקה לדבר העבירה אלא שעושה הדבר לחמדת ממון או למצוא חן בעיני אחרים שעושים כמעשיהם וזה לא נקרא נואף באמת כמ"ש הרב בעל עקידה על הנאמר ביחזקאל לכן זונה שמעי דבר ה' ע"ש. והנה באמת מנינו דמותר ללבוש כלאים להעביר את המכס והיינו דמי שהוא לובש כלאים לפטור מן המכס דאין בזה איסור דאינו מתכוון להנאת לבישה רק לפטור מן המכס ואמנם בענין עריות אסר הכתוב אף מתעסק. וזהו כמעשה ארץ מצרים אף בלי כוונה לזנות אלא שירצה לדמות למעשיהם של מצרים או למעשה כנען לפי שהם באים בתוכה וע"ד אזל לקרתא נהוג כנימוסן עכ"ז לא תעשו לפי שאסר לנו הכתוב ללכת בדרכיהם. ובמדרש אני ה' אלהיכם ואם תעשו כמעשיהם אני ה' אלקים. ביאור הדבר דאם ילכו בדרך אנשי כנען או בדרך אנשי מצרים יתהפך שם ה' שהוא רחמים לאלקים שהוא דין. ונלענ"ד ביאור הדבר עפ"י המבואר במדרש משל לאחד שיש לו שתי בנות אחת בעלת זנות ואחת בעלת כשפים וכו' הרי דמצרים היא בעלת כשפים וכנען היא בעלת זנות והנה זה לי זמן רב אמרתי על מקרא וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ואמרו חז"ל במסכת חגיגה עבד שרבו מקרב לדינו וממהר להעידו תקנה יש לו ואמרתי דבאמת בכל עבירות הקב"ה מאריך אפו ובאמת ע"פ הרוב הנהוג כי מי שקשה לכעוס והוא קשה לרצות והקב"ה אף שנושא עון ראשון ועובר על פשע עון שני עכ"ז בעון שלישי כשכועס אין כעסו כעס עולם ולא החזיק לעד אפו ומטעם כי חפץ חסד הוא ואי היה בדבר זה שמאריך אפו חשש שיהיה כעסו חלילה כעס עולם היה יותר חסד שלא יאריך אפו והבן זה אבל במכשף ובמנאף אין הקב"ה מאריך אף כי אם יאריך אפו בפעם ראשון ושני יהיה בדין שאם עוד יעשה ככה לא יהיה תקנה גלל כן הקב"ה מקרב להעידו וימהר לדונו והדברים נכונים מאד. והנה אנשי כנען היו רעים וחטאים לה' והאריך הקב"ה אפו להם עד שנתמלא סאתם ויאבדו מתוך הארץ וע"כ אמר השם לא תחיה כל נשמה. והנה ידוע כי בתחלה בעוד שלא נשלמה חטאתם ועשו מקצת מהן התועבות היו מתועבים בעיני ה' ואח"ז הרע מכל אשר לפנים עד אשר נטמאו כי טומאה הוא בסוג יותר מתועבה כנודע ואמנם מבואר במ"ר שהכנענים היו מכעיסין לפני הקב"ה בתועבות ההם אף בדור הזה שבאו ישראל הרעו יותר מכל אשר לפנים ולכך היו טמאים בעצם גם טמאו את הארץ. וע"כ תקיא הארץ את יושבי' באופן שלא ישבו בתוך ישראל ככנענים לבני ישראל וזהו מחסד ה' שלא ענש אותם תיכף שאז היו עונשם רק להעניש הנפש החוטאת לבד ולא שתקיא הארץ אותם והאריך הקב"ה אפו להעבירם מן העולם. וזהו מאמר הכתוב אל תטמאו בכל אלה. וזהו הבטחת ה' שלא ימתין להם הקב"ה עד שיטמאו. כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם. דהיינו הדור הזה שהרעו מכל אשר לפניהם עד שהגיעו לגדר טומאה ולזה הזהירם ה' דרך אזהרה ושמרתם ולא תעשו מכל התועבות דהיינו אפי' מקצת דאינן רק בגדר תועבה ולזה ביאר כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם דהיינו בדורות הראשונים לא היו עדיין בגדר טומאה