ישועות יעקב עה"ת פו

נלע"ד ביאור הדבר דבאמת ענין הנגעים הוא ענין רע נתן ה' לבני אדם לענות בו וידוע שכל דבר המשחית יוכל להתהפך לטוב ע"י מעשה האדם כמו שמבואר במדרש השממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך שביקש דוד למה נברא השממית והראה לו הקב"ה התועלת הנצמח ממנה. והנה ענין הנגעים הוא ענין רע וכאשר מביא האדם לתשובה נתהפך דבר הרע לטוב וכמו שהאדם נתרפא מחטאתו ע"י התשובה כן הענין המשחית מקבל רפואה ע"י פעולה טובה והנה המצורע שנתרפא הוא שהנגע בעצמו נתרפאה ע"י המעשה בני אדם וזהו והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע והיינו שע"י מעשה המצורע הי' רפואה לנגע. וזהו למראה עיני הכהן ולכך וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים וכו' כמרז"ל הוא עשה דבר בקול לפיכך יהי' קרבנו דבר שבקול. ולכאורה קשה אדרבה הא מצינו לפעמים אין סניגור נעשה קטיגור וכה"ג לא הי' נכנס בבגדי זהב כנודע. אמנם יובן הענין לפמ"ש בס' יפ"ת דהיכי דזדונות נעשה כזכיות ואדרבה הדבר נכון שבדבר שקלקלו בזה ניתקן. ולכך משה שחטא באז תיקן באז לפי דיראה לגבי משה מילתא זוטרתא היא ועבד ה' מאהבה וזדונות נעשה כזכיות ולכך כשהוא חוזר מאהבת ה' ראוי שבדבר שקלקל בזה יתקן. ובזה אתי שפיר דלכאורה תשובת המצורע ע"י יסורים. ואמנם כשראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע דהיינו שע"י מעשה המצורע נתהפך הנגע לענין טוב אז וצוה הכהן ולקחו למטהר דהיינו שהמצורע טוהר אחרים ולכך קרבנו שני צפרים וכו' ודו"ק: פרשת אחרי

אחרי מות שני בני אהרן. במדרש למה מזכיר מיתת בני אהרן ביום הכיפורים לומר מה יוה"כ מכפר אף מיתת צדיקים מכפר. למה נסמך מיתת מרים לאפר פרה מה פרה מכפר אף מיתת צדיקים וכו'. למה נזכר מיתת צדיקים לשבירת לוחות מלמד שקשה מיתת צדיקים כשבירת לוחות. ונראה דבש"ס אמרו ג' ספרים כו' אחת של צדיקים וא' של בינונים וא' של רשעים צדיקים וכו' בינונים תלוים ועומדים עד יוה"כ לא זכו נכתבים למיתה. וכתבו הקדמונים כי מאחר שימים האלו האדם תלוי בדין וימים מתוקנים לתשובה וכשלא שב בהם נידון בתוך הרשעים עוד אמרו שמשה שיבר הלוחות לטובת ישראל שיהיו נידונים כפנויה ואמנם היינו להצילם מעונש כלי' ח"ו אבל באמת שבירת הלוחות הראשונות גרם להם רעה גדולה למעלה כי החטאים גרמו שהלוחות הראשונות מעשה אלקים ונבראו בע"ש בה"ש אחר אכילת אדם הראשון מעץ הדעת ולמעלה לא היו נחשבין כפנויה כי אף שהלוחות נשתברו המכתב שנכתב על הלוחות נשאר למעלה כמו שאחז"ל אותיות פורחות למעלה ולוחות נשתברו דהיינו שלא יהיה עונש כלי' למטה וכמו כן מיתת צדיקים שמכפרת לענין הבינונים אם לא חזרו בתשובה אף כי יראה חכמים ימותו עונשם גדול כמו יוה"כ שאם לא חזרו בהם הבינונים נחשבים כרשעים וגם הרשעים שמועיל להם מיחת צדיקים לכפר עליהם היינו רק להציל אותם מעונש כליה ח"ו למטה אבל למעלה לא הטהרו מחטאתם. וגם יענשו על כי בעבורם נסתלקו הצדיקים ונשמת הצדיק עולה למעלה וגופו למטה מקבל חסרון כי נפרד ממנו נשמה יקרה וזה דומה לשברי לוחות אף כי היה טובה להם לדונן כפנויה כמה טובה חסרו ע"י שבירת הלוחות. ואמנם הצדיקים שבדור המה מקבלים חסרון ע"י מיתת צדיק גמור כמ"ש האריז"ל בענין נביאי בית