ישועות יעקב עה"ת פב

לפניו יתברך וזהו עבודה והבן זה

זאת תורת העולה היא העולה. ביאור הדבר נראה לי דבאמת אמרו זאת תורת העולה לפי שאמרו ישראל בזמן שאין בהמ"ק קיים וכו' ואמר להם ה' זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת לכל העוסק בפ' הקרבנות כאלו הקריב אותם. וקשה למה פרט כאן זאת תורת העולה הא בכל הקרבנות הדין כך. אמנם הדבר נכון דבאמת הקרבנות הנאכלין יש בהם שני מיני כפרה זריקת דם על המזבח מכפרת כמו שאמרו אין כפרה אלא בדם ויש בהם אכילת אדם שמכפר כמש"ה ואכלו אותם אשר כפר בהם ודרשו שהכהנים אוכלין ובעלים מתכפרין והיינו משום שחטא האדם במחשבה ובמעשה ועל המחשבה שהיא בלב ואינו מכיר בו אלא ה' בא חלק הקרב לגבוה ועל המעשה שנעשה בפועל מכפר חלק הנאכל לכהנים ועולה שמכפר על המחשבה לבד הוא באמת כליל לגבוה מאחר שאין בה מעשה רעה חלק הקרב לגבוה מכפר. והנה בזמן שאין ביהמ"ק קיים דהעוסק בסדר הקרבנות מכפר כאלו הקריב קרבן זהו לענין חלק הקרב לגבוה אבל חלק הכהנים שהוא במקום מעשה החטא בזה בעינן מעשה. וע"ז אמרו בזמן שאין ביהמ"ק קיים שלחנו של אדם מכפר כשאוכל בכוונה הראוי ומקיים זה השלחן אשר לפני ה'. ומעתה יש חילוק בין תורת עולה לתורת שאר קרבנות דבתורת העולה לבד היא באמת כפרה כמו עולה עצמה כיון שעולה אין בה רק חלק גבוה א"כ בתורת עולה לבד מכפר אבל בשאר קרבנות אף שבזמן שאין ביהמ"ק קיים מכפר מאחר שאי אפשר להקריב אבל אין זה קרבן ממש כי נחסר כפרת המעשה וזהו תורת העולה היא העולה ממש בלי גרעון אבל תורת שאר קרבנות נחסר אכילת כהנים וזה נחמד מאד

ויובן בזה לשון המקרא אשר לכאורה אינו מובן דמתחיל זאת תורת העולה היא העולה דבודאי כיון דמדבר בתורת העולה בודאי היא העולה. וגם אמרו זאת תורת העולה שכל העוסק בפ' עולה כאלו הקריב עולה דמשמע דוקא בעולה והא אמרו זאת התורה לעולה למנחה וכו' שכל העוסק בתורת קרבנות כאלו הקריבן. ובהנ"ל יובן דהנה באמת אמרו כל העוסק בפ' הקרבנות כאלו הקריבם היינו, חלק ה' אבל חלק אכילת הכהנים שהוה צריך להיות בפועל במה יתכפר ואמרו שלחנו של אדם מכפר שהשלחן שאוכל עליו אם הוא נעשה כראוי בכוונה מיוחדת לשם ה' מכפר וא"כ חלק ה' דהיינו הקרבת האימורים נתכפר ע"י התורה וחלק הכהנים מתכפר ע"י השלחן. וא"כ אינו דומה תורת החטאת והאשם והשלמים לתורת העולה דתורת קרבנות הנאכלין אינו מכפר לגמרי וצריך סיוע שלחן של אדם. אבל תורת העולה היא העולה ממש דכיון דהעולה עצמה אין בה חלק רק לה' רק תורת העולה מכפר הכל כעולה עצמה ואמנם אי נימא דגם העולה אינה מועלת בלי אכילת השלחן אשר לפני ה' וצריך צירוף אכילת האדם בכוונת ה' א"כ תורת העולה והעולה עצמה שוה ועכ"פ א"ש הלשון זאת תורת העולה היא העולה עצמה אבל בחטאת ושלמים אינו דומה תורת החטאת והשלמים שאין בה אכילת אדם להקרבן עצמו שיש בה אכילת הכהנים והבעלים ודו"ק

ובזה נראה לי ליישב הא דמבואר בטור ש"ע א"ח סי' א' דבאמירת הפרשיות יקדים פ' העולה קודם לפרשת החטאת אף דבהקרבה חטאת קודם. מה"ט דבעולה, אמירת הפרשה היא גמר המצוה ובחטאת עדיין חלק הכהנים תלוי ועומד עד אשר יכפר בשלחן ודו"ק: