ישועות יעקב עה"ת פ

וע"כ דבריהם אשר אמרתם נהיה כגוים היו לא תהיה ויותר טוב שביד חזקה אמלוך עליכם והדברים מתוקים

אשר נשיא יחטא. מ"ר אשרי הדור שהנשיא חוטא ומביא קרבן וכו' עיין פירש"י. רבים נלאו להבין מה ענין אומרו אשר נשיא שהוא שבח להציבור לענין הבאת קרבן ומנין לו לבעל הדרש דבר זה ולמה לא נפרש כפשוטו

ונראה דבאמת בקרבן חטאת של יחיד היה הדם נזרק והחלב נקטר ע"ג המזבח והבשר נאכל לכהנים ובקרבן עולה הבשר ג"כ כולה כליל ובחטאת כהן משית וחטאת הקהל הבשר נשרף מחוץ למחנה וקשה למה כן גם אם חטאת כהן משיח וציבור כעולה יחשב היה לו להקטיר הבשר ג"כ כמו בקרבן עולה ולמה נשרף מחוץ למחנה ובחטאת נשיא אין הבשר לשרף. ונראה לי ביאור הדבר דבאמת כהן משיח שחטא דהיינו כה"ג בלי ספק כי רבים ילמדו ממנו ומה שחוזר אח"כ ומביא קרבן הוא לתקן את אשר חטא על נפשו אבל מה שבא ע"י חטאו קלקול לרבים במה יתקן אך כיון שלא חטא במחשבה שהרי שוגג היה די במה שמתקן את אשר חטא ומה שגרם קלקול לאחרים אינו נחשב לו אחרי שניתקן גוף הדבר אינו נענש על הפרטים. והנה מה שמקטיר למזבח החלב והדם לכפר על המחשבה ומה שחטא בפועל על המעשה זה נתכפר באכילת הכהן כמבואר בש"ס כהנים אוכלין ובעלים מתכפרין ואמנם קרבן עולה שחמור יותר גם הבשר נקרב לגבוה וכמו כן קרבן חטאת של כהן גדול וכן קרבן חטאת הקהל שנעלם דבר מעיני העדה שהם סנהדרין אשר עיני העם עליהם ועל ידיהם יוכל לבא קלקול לרבים גם הבשר אינו נאכל. ואמנם אי אפשר להקריב הבשר דכל שנענש חבירו על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ואיך יהיה הקרבן במחיצתו של הקב"ה ומה שבא לכפר על מחשבה שאין בזה קלקול לרבים זה קרב במחיצתו של הקב"ה אבל הבשר שבא לכפר על המעשה שיש בזה קלקול רבים ונענש חבירו ע"י לכך הבשר נשרף מחוץ למחנה להורות שכמו שהקרבן הוא חוץ למחנה כן הוא בעצמו אינו במחיצתו של הקב"ה מאחר שחבירו נענש ע"י אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה ובחטאת הקהל כתיב אם מעיני העדה דהיינו סנהדרין נעשתה בשגגה ובלי ספק דכל העם נגררין אחריהם ע"כ בהקריב קרבן זה הבשר נשרף מחוץ למחנה ובנשיא הי' מהראוי ג"כ שבשר הקרבן יהיה נשרף מחוץ למחנה מאחר שהעם נגררים אחר הנשיא ומלך אמנם באמת כשהכהן המשיח או סנהדרין חוטאים בלי ספק שהעם נגררים אחריהם וכשהם חוזרין ומביאין קרבן אין מזכין את הרבים בזה כי העם אומרים מה לנו לדמות עצמינו לכהן גדול שריבה בו הכתוב מצות יתרות והוא המובחר שבבני דורו ביראת חטא וגם הסנהדרין הם גדולים ביראת חטא וזה דרך בני אדם כשרואין שהצדיק עושה דבר פעם אחד שלא כשורה נגררין אחריו ואמנם משאר מעשיו הטובים אין למדין שיאמרו מה לנו לדמות עצמינו לאיש קדוש וטהור הזה אבל המלך כמו שנגררין אחריו במעשיו אשר לא טובים כן למדין ממנו כשרואין אותו מכניע יצרו ומביא קרבן וכמו שאנו רואין כל מלכי יהודה וישראל אל כל אשר יחפצו יטו לב העם ולכך כמו שבחטאו היה מכשול הרבים בהבאתו הקרבן הוא מזכה הרבים ולכך אין חטאתו נשרפה מחוץ למחנה וזהו אשר נשיא יחטא אשרי הדור שהנשיא מביא קרבן והוא נתינת טעם שקרבנו חלוק מקרבן כהן משיח וחטאת הקהל אשר בא על ידי סנהדרין והדבר מתוקן: