ישועות יעקב עה"ת ח

קדם והנה העוה"ב נקרא נחלה שהיא דבר שאין לה הפסק והעוה"ז שיש לה הפסק לא נקרא נחלה. אמנם האדם שהוא עובד ה' בחלק החומרי ובעת אכילתו ושתייתו כל כוונתו לעבודת ה' לעשות המצות בחלק החומר לאיש כזה גם עולם הזה נקרא נחלה. וזהו אם זוכה אדם דהיינו שמנצח את יצרו ועובד את ה' בשני לבבות בחלק החומר ובחלק הצורה נוחל שני עולמים דהיינו דעוה"ז ג"כ נקרא נחלה ואם לאו צריך ליתן דין וחשבון דהיינו שדנין אותו על עבירות שעבר וחשבון כי בעת שעשה העבירה היה בידו לזכות את גופו לעשות מחומרו צורה והבן זה

בש"ס דסנהדרין מפני מה נברא אדם באחרונה שלא יהיו המיני אומרים שותף היה להקב"ה במעשה בראשית. לכאורה הדבר קשה דהרי מבואר במדרש דהמלאכים נב או בשני בשבת שלא יאמרו שסייעו להקב"ה במעשה בראשית והיה לו להאדם להיות נברא ג"כ בשני ולא יאמרו שותף היה להקב"ה כמו במלאכים. ונראה לי דרך אחר בכוונת הש"ס דבאמת כל מה שברא הקב"ה בעולמו הכל לטובה ברא כיון דהם צורכי העולם כמ"ש וירא אלהים כי טוב אמנם בריאת האדם לכאורה יש בו דבר מעורב טוב ורע כי גוף האדם הוא עפר מן האדמה וה' נתן בו נשמה מן השמים וזהו חומר וצורה. והנה הגוף מקבל טובה גדולה כי קודם אשר ניתן לו הצורה נמשל כבהמות נדמה וע"י הנשמה אשר ניתן בו נתעלה מאד ואמנם הצורה דהיינו נשמתו מקבלת חסרון במה שנעשה משותפות לחומר העכור כמ"ש הרב בעל חובת הלבבות במענה הנפש אל הגוף כי עכר אותה והרי כאן לכאורה שני הפכים בנושא אחד כי בבריאת האדם נעשה טובה וגם רעה. ואמנם באמת כי גם האדם לנשמה יש תועלת גדול אשר נתנה בגוף האדם להוציא יקר מזולל שתזכה להחומר לעשות מצות ה' וע"י תזכה גם היא לעצמה כידוע כי קודם שבאת לתוך הגוף היתה ניזונית במדת החסד ונהמא דכיסופא ועכשיו כי תזכה להחומר תהיה ניזונית בשכר עבודתה כמבואר בזוהר ובמדרש רבה. וזה ראי' כיון שכל העולם נעשה ונברא עבור האדם וכיון ששאר בריאות הוא רק טוב ע"כ שגם בריאת האדם היה רק לטובה. והנה בריאת האדם הוא בששי אחר כל המעשים להורות שהכל בשביל האדם לכך נברא האדם באחרונה והנה המינים נקראו אחר שם אפיקורוס אחד שמו מיאני שהיה אומר שה' פועל טוב ועמו א' פועל הרע כי מאת ה' לא יצא רק טוב ופועל הרע הוא עוד אחד נקרא אלהים. ואנחנו מאמינים כי ה' הוא אלהים. וזהו למה נברא אדם בששי באחרונה שלא יהיו המינים דהיינו תלמידי האפיקורוס מיאני יאמרו כי שותף היה להקב"ה במ"ב דהיינו בריאת האדם יש בו רע וטוב וע"כ שנים הי' בעת בריאתו דהיינו ה' אשר מאתו תצא הטובה ועוד אחר שהוא פועל הרע ויחזיקו בדעת המין הזה לכך נברא באחרונה למען יכירו וידעו כי כל העולם נברא למען האדם והיינו הטובות כי גם האדם נברא רק לטוב לו לנשמתו וגופו דהחומר והצורה מקבלים טובה בחבורתם כאחד והדבר נכון מאד מתוק מדבש

עוד אמרו בש"ס למה נברא אדם באחרונה שאם יזכה יאמרו לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית ואם לא זכה אומרים לו יתוש קדמך. ביאור הדבר שנשמת האדם חלק אלקי ממעל והגוף עפר מן האדמה וכשהאדם זוכה להתגבר הצורה על החומר וכאלו הכל נשמתו הוא וכמו כן להיפך ח"ו שאם לא יזכה והתגבר החומר הרי הוא כאלו הכל גוף האדם והנשמה קודמת למ"ב והגוף מאוחר לכלם. והנה כוונת ה'