ישועות יעקב עה"ת ז

השביתה א"כ גם באלף השביעי נתהווה השממון וחורבן העולם ואי נימא דביום הששי כבר נגמרו כל מלאכת ה' וביום השביעי שבת א"כ לעתיד תרי יומי חריב. ולזה קאמר וקמפלגי בדרב קטינא דמאן דס"ל תרי יומי חריב א"כ ביום השביעי לא נברא דבר לכך לא שייך בזה שיר על השלילה. ומאן דס"ל חד חריב שייך בזה שיר. ולהיפוך הדברים אמורים והדברים נחמדים מאד

אלה תולדות השמים והארץ ביום עשות אלקים ארץ ושמים. הנה ידוע מחלוקת ב"ש וב"ה אי השמים נבראו תחלה או הארץ וליישב לשון המקרא נראה ע"פ מ"ש הרמב"ן על התורה דהקב"ה ברא חומר נקרא אצל היונים חומר היולי ובחומר זה נכלל השמים וכל תולדותיהן בכח וזהו נקרא בריאה יש מאין ואח"ז הוציא הקב"ה כל תולדות השמים בפועל וגם תיקון השמים. וכמו כן ברא הקב"ה חומר אחד אשר בו נכללו כל הארץ ותולדותי' ואח"ז פעל הקב"ה לעשות על מכונו הארץ ותולדותי'. והנה ידוע שנחלקו הרמב"ם ור"ח אי המלאכים מלאכי מעלה גדולים בערכם יותר מן הצדיקים. ולדעת הרמב"ם א"א בשום אופן שידמו הצדיקים למלאכי מעלה כי הצדיקים המה יסודם מעפר והמלאכים המה דקה מן הדקה. ואמנם ר"ח וכל הבאים אחרי הרמב"ם כתבו שאף כי חומר דק הוא אשר מהם נעשו מלאכי מעלה גדול הצדיק בערכו לאשר הוציא יקר מזולל שנתהווה מחומר גס האדמה נפש חיה. ונמצא כי באיכות הבריאה המלאכים קדמו אבל בעסק עשי' דהיינו להוציא מן החומר הקדום יקר מזולל בני אדם קודמים בערכם. ולכך הסכימו חז"ל דהצדיקים עדיפי ממלאכי מעלה. והנה בעת הבריאה שהקב"ה ברא חומר היולי היה מהראוי להקדים שמים לארץ כי הוא דקות הבריאה כי ממנו הוציא מלאכי מעלה אבל בעשי' דהיינו להעמיד הדבר על מכונו לצאת אל הפועל הראה הקב"ה שאם בנ"א יוציאו כחן לפועל להביא חומר גס אשר בעפר יסודו לפעול פעולתו בעשיית המצות ובקיום התורה יש להם עילוי וקדומה על מלאכי מעלה. ולכך בראשית ברא אלקים את השמים, ואלה תולדות השמים והארץ הקדים שמים וביום עשות אלקים דהיינו להוציא הדבר לגמר פעולתו ליסד הארץ במעשה הצדיקים ושמים בבריאת מלאכי מעלה הקדים הארץ והדבר נכון מאד

וייצר ה' אלהים את האדם וכו' במ"ר אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפיך אם זכה אדם נוחל שני עולמים עוה"ז ועוה"ב ואם לאו ותשת עלי כפיך סופו ליתן דין וחשבון. ונראה לי עם מ"ש בהא דקאמר הש"ס אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת למ"ב ואם לאו אומרים לו יתוש קדמך וביארתי דבאמת גופו של אדם נברא באחרונה ואמנם נשמתן של בנ"א גנוזות תחת כסא הכבוד קודם בריאה כמו שדרשו במדרש תהלים בפסוק בטרם הרים יולדו והנה האדם השלם גופו מזוקק עד אשר ישוב גופו לנפש כמו משה רבינו שקרן אור פניו לעומת זה הרשעים אשר יחטאו בשכל שנתן להם הבורא ית' עד אשר ישוב השכל לחומר גס שמשתמשים בו להנאת הגוף ואין משתמשין בו לצורך גבוה וע"ז אמרו רשעים בחייהם קרואים מתים ואמנם הצדיקים אשר כל כוונתם אף בעת אכילה ושתיה ושינה הכל נעשה לצורך ה' כמש"ה בכל דרכיך דעהו א"כ אף החומר נתהפך לצורה. וע"כ במיתתם שלא נשאר רק הגוף קרויים חיים וע"כ כשהאדם זכאי הוא נברא קודם דהיינו כיון שהנשמה קודם והגוף גם הוא כנשמה תחשב. ואמנם אם לא זכה והנשמה נגררת אחר מעשה החומר באמת כל מעשה בראשית קדמו. וזהו אחור וקדם צרתני שהאדם הוא אחור וגם