ישועות יעקב עה"ת עו

פרשת ויקרא אדם כי יקריב מכם קרבן כו'. בביאור ענין הקרבנות נבוכו רבים וכן שלמים והנה במדרש שמא תאמר כשהקרבת קרבן שעשית רצוני לכך נאמר לרצונכם ובש"ס דמנחות מה נשתנו ענין קרבנות שלא נאמר אלקים וכו' אלא שם המיוחד וכו' ואח"ז דרש קרא דלרצונכם. ונראה לי ביאור הדבר על דרך זה ונקדים משל לשני בני אדם אחד חטא למלך ונתחייב ליתן קנס מאה זהובים ואחד חטא ונתחייב בעונש מלקות או מיתה ואח"ז בחמלת המלך עליו מחל לו עונשו רק שיתן עבור העונש הזה סך מאה זהובים הנה אף ששניהם נותנין הממון הראשון נותן הקנס מצד פקודה המלך והשני נותנו ברצון ושמחת לבב. והנה הקרבן הבא על החטא דהיינו שוגג אם יחשוב האדם בלבו שמאחר שלא נעשה לרצונו אין עליו עונש רק שס גזרה חכמת התורה שיביא קרבן ויעשה הקרבן כעושה שאר מצות לכך נאמר לרצונכם דהיינו שיעשה הדבר כאלו לגדולה מזו הוא מתוקן לקבל עונש אלא שהקב"ה בחסדו מקבל נפש הבהמה תמורת נפש האדם. ואמנם חז"ל דרשו מה שנאמר בקרבנות ריח ניחוח שאמרתי