עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ישועות יעקב עה"ת

ישועות יעקב עה"ת עב

Yeshuot Yaakov Torah 72 · ישועות יעקב עה"ת · free full Hebrew text

Open in the reader →

העליון לא נסתלק עד בשבת לעת ערב בגין למודע דלא בדינא אסתלק ודפח"ח. ועפ"י האמור יובנו הדברים דלכך מת בע"ש דאז היה יום הוולדו להורות שבהשגחת ה' הי' מיתתו לא בדרך טבעי ובשבת נסתלק צלם העליון בעת רעוא דרעוא למודע דלא בדינא אסתלק והבן זה

ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע. אמרו בש"ס בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע אמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמה"ש משתמשין בו שנאמר עושי דברו לשמוע בקול דברו ביאור ענין דבאמת חז"ל אמרו תלמוד מביא לידי מעשה והיינו כי פשטי התורה לידע התורה והמצות וזולתו לא ידע האדם לקיים המצוה ופשטי התורה שכל אדם יוכל להשיג. ואמנם יש בתורה שני ענינים פשטי התורה וסודות ורמזי התורה עולים מעלה בעניני המרכבה וכל מצוה ומצוה שורשה למעלה בעולם אצילות וזה אינו מושג מצד השכל של האדם וכתב האר"י ז"ל שאינו מושג רק אחר קיום המצות כתיקנן אז יבוא אל האדם הארה גדולה להאיר עיניו ברמזי וסודות התורה ומזה המעשה הוא פעולה אל הלימוד שע"י מעשה המצוה יבא אל הבנה השכלית בסודות ורמזי התורה ובפשטי התורה הלימוד הוא פעולה אל המעשה. והנה ידוע שהמלאכים אמרו תנה הודך על השמים ורצו לקבל התורה והקב"ה השיב להם כלום מו"מ יש בכם וכתב היפ"ת דבוודאי המלאכים ידעו זה דפשטי התורה לא שייך אצלם רק שהם בקשו על סודות התורה שלא יתגלו רק להם, כי מה אנוש כי תזכרנו ותחסרהו מעט מאלקים והיינו סודות התורה כמו שדרשו רז"ל מעט מחלקים זה משה שנתגלו לו טעמי פרה והקב"ה השיב להם כיון שישראל יש להם פשטי המצות ראוי שיתגלה להם רמזי וסודות התורה ג"כ והנה בתחלה הגיד להם משה פשטי' המצות שילמדו וידעו לעשותם ואמרו נעשה ונשמע אנחנו מבקשים לעשות המצות למען נשמע פי' להבין שבקשו מהקב"ה שיגלה להם מה שצריך המעשה להיות פעולה אל השמיעה ובזה קאמר הקב"ה מי גילה רז זה לבני לשון שמה"ש משתמשין בו דהיינו שהמלאכים עושים דבר ה' למען יזכו לשמוע דאצלם עיקר היא הסודות כמו שביארנו: פרשת כי תשא

אנא חטא העם הזה חטאה גדולה ויעשו להם אלהי זהב. נראה לי ביאור הדבר דבתחלה אמר למה ה' יחרה אפך בעמך ואח"ז כששיבר את העגל והרג שלשת אלפי איש מישראל ולא היה בהם מי שיעמוד נגדו ח"ו חזר ואמר שחטאו חטא גדול במה שעשו את העגל. ונראה ביאור הדבר דמצינו בקרא שאסר הקב"ה עליהם לעשות אלהי כסף ואלהי זהב וחלק אותם לשני דברים כסף וזהב ולכאורה אחת הן מה בין אלהי כסף ואלהי זהב. ואמנם ידוע מ"ש חז"ל שמי בגוים דקרו ליה אלהא דאלהא דהיינו שיש צורות המושפעים מאת ה' להוריד עליהם השפע והברכה והתנהגות העולם הוא על ידם בכח האלקי השופע עליהם והנה ידוע ענין הכסף שהוא תשמיש העולם בדברים הכרחיים וענין הזהב אינו בא לצורך דברים הכרחיים רק לדברים חשובים ליוקר מציאות וגם הזהב בעצמו הוא דבר נחמד כמש"ה על דברי תורה הנחמדים מזהב וכו' והנה עשו האומות אלהי כסף להשפיע עליהם כח ה' לעשות פעולתם בדברים שהם צרכי העולם ולדעתם אין כבודו של הקב"ה לפעול בעצמו דברים הקטנים לכך הוא שופע על אלהי כסף לעשות פעולה זו. ואמנם אלהי זהב הוא להשפיע על בני האדם