ישועות יעקב עה"ת עא

נתתי תורתי בלבם ועל לוח לבם אכתבנה והיינו כי באמת שכר עוה"ב הוא לפי ענין היגיעה שהאדם מייגע עצמו בלימוד התורה ובקיום המצות כמ"ש במס' אבות לפום צערא אגרא ואלו היה דברי תורה נתקעים בלב האדם למדין ואין משכחין לא היו צריכים אל היגיעה כ"כ כיון דאין שכחה לפניהם וגם כיון דתורה ומצותיה נפקעין בלבם לא היה עליהם לחטוא מאחר שדברי תורה היה בלוח לבם. וכיון שלא היה להם יגיעה ממילא אין שכרן מרובה. והנה הטעם שע"י מאמר הקב"ה להם נתקע בלבם דברי תורה משום שהשיגו דברי המקום ב"ה ועיניהם ראו כח התורה וסוד המצות ואמנם באמירתו של משה היה בגדר שמיעה ששמעו לדבריו ולא מהשגת עצמן לכך למדין ומשכחין מאחר שהדבר בא להן מצד השמיעה ולא מצד הראיה וכאשר ישראל רצונם לקבל שכר אמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה שיקיים את התורה והמצות מצד השמיעה והנה המלאכים הם עושים מאמר הקב"ה ושכרם שעי"ז יזכו למעלה שישמעו יותר דברי ה' וזהו תענוג שאין לה הפסק אבל האדם שהולך אל בית עולמו ושם במתים חפשי מן המצות וע"כ יחיו ויקבלו שכר מה שהתקינו לעצמם בעוה"ז הם צריכין להם הרבה מצות ויגיעה רבה ע"ד אשריהם בעוה"ז שמקבלים שכר ותענוג המצות בעוה"ז וגם טוב להם לעוה"ב בזמן שאין בידם אז לקיים התורה והמצות וזה שאמרו פן נמות אם נשמע מפי הקב"ה אז אין להם יגיעה ומה יהיה לנו שכר אחר המות והבן: פרשת משפטים

את מספר ימיך אמלא. דרשו חז"ל במסכת קידושין שהקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ודרשו בן מאה ועשרים שנה אנכי היום היום מלאו ימי ושנותי בשבעה באדר מת משה ובשבעה באדר נולד עיין מוהר"ש הקשה כיון שבשבעה באדר נולד א"כ מלאו ימיו ושנותיו בז' באדר וכן קי"ל לענין כל הדברים שתיכף שמלאו יום אחרון של השנה עלתה שנה ואמנם בס' יפ"ע בפירוש הירושלמי על מה דאמרי' בירושלמי שאותן אנשי מלחמה של עמלק כלם יום גנוסיא שלהם היה ביום המלחמה ואין אדם נופל ביום גנוסיא שלו כי יום הלדת הוא יום התרוממות מזלו וכתב הרב שע"כ אמרו הקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום להראות כי סילוק צדיקים אינו בא מסיבות התמעטות המזל כי אין אדם נופל ביום הלדת וע"כ שבא מפאת ההשגחה ואני בארתי הדברים ביתר שאת כי יש טבע ולמעלה מן הטבע המזל ולמעלה מן הכל השגחת ה' והנה למען לא יתלו מיתת הצדיקים בטבע כמו שדרך בני אדם לומר בעת הסתלקות הצדיק שבא מפאת הזקנה או חולשת הגוף וכהנה לזאת ביום שנולד מת שהיה מצד המזל שלא ימות באותו יום. וע"כ שבהשגחה מאת ה' אדון הכל נהייתה הדבר. והנה בענין יום מיתת אדון הנביאים יש מבוכה גדולה כי בלי ספק שמיתתו בשבעה באדר. ובזוהר מבואר דיום מיתתו בשבת וכן כתבו התוס' בשם ר"ת ושע"כ נהגו לומר צדקתך בשבת לעת מנחת ערב וע"כ הי' ז' אדר בשבת ובסדר עולם אמרו דיריחו נכבשה כ"ד ימים לחדש ניסן ויריחו נכבשה בשבת ובין אי היה חודש אדר מלא או חסר לא תמצא ז' אדר בשבת אלא או בששי בשבת או בחמשה בשבת וכבר האריכו בזה חכמי הדורות שלפנינו. ואמנם מה נעמו בזה דברי ס' עשרה מאמרות בת"ב מן מאמר חקור הדין פי"ג דבאמת בע"ש מה שנסתלק צלם התחתון אך צלם