עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › ישועות יעקב עה"ת

ישועות יעקב עה"ת סט

Yeshuot Yaakov Torah 69 · ישועות יעקב עה"ת · free full Hebrew text

Open in the reader →

אמר רב היינו דאמרי אינש גיורי עד עשרה דרי לא תבזי ארמאי באפיה. כל המפרשים נלאו למצוא דברי חפץ שרב מביא סייעתא לשמואל. גם גוף הדבר תמוה לחשוב כזאת על יתרו אחר שעזב את כל ובא לדבק בשכינה שירע בעיניו אבדן מצרים. גם לשון המקרא ויחד יתרו על כל הטובה ואי נפרש שנעשה בשרו חדודין הוי ליה למימר ויחד יתרו על כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים וכו'. אמנם הדבר נכון מאוד דבמקרא נאמר ויבא חותן משה וגו' אל המדבר וכו' הר האלהים ובמדרש מדבר ששמם מכל טוב. ונראה ביאור הענין דאנן קי"ל דלא קבלו גרים בימי דוד ושלמה וכמו כן אין מקבלין גרים לימות המשיח לפי שישראל בעת ההוא הם בגרם המעלות אולי אין כוונת הגר לשם ה'. וא"כ כיון שישראל בעת ההוא היו בגרם המעלות היה מהראוי לבל יקבלו את הגרים. ואמנם אפשר לומר מאחר שהיה בעת הזאת במדבר ארץ הנגב שמנוגב מכל טוב וזה בא להתגייר בודאי כונתו לש"ש וא"ש דדייק אל המדבר ששמם מכל וז"פ ואמנם במדרש על כל הטובה וכו' זה המן רצו לטעום טעם בשר טעם כל מעדני מלך טעמו. כל הטובה זה הבאר רצו לטעום טעם יין וכו' טעם כל המשקים שבעולם טעמו א"כ אפשר לומר שלא יקבלו אותו ולזה נעשה בשרו חדודין כי חשש שלא יקבלו אותו ואתי שפיר ואמנם צריך לומר באמת הטעם שקבלו אותו בעת ההוא משה וישראל לפי שהכירו בו וידעו שמעשיו לש"ש ויתרו חשש בזה פן לא ידעו כוונתו. והנה המפרשים הקשו כיון דגיורא עד עשרה דרי לא תבזי ארמאי באפי' למה עשה כזאת מרע"ה לספר ליתרו את כל אשר עשה ה' לפרעה ולמצרים ותירצו שמרע"ה ידע כי יתרו כבר נשכח ממנו את כל מעשה ע"ז וכי נמאסו בעיניו כל העובדים ע"ז ולכך סיפר ליתרו וכיון שכן שידע יתרו שמשה הכיר בו כי באמת הוא עובד ה' למה נעשה בשרו חדודין על כל הטובה וע"כ כדעת רב דפירש ויחד שהעביר חרב חדה על בשרו ודו"ק

אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים כו' אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל במדרש שלא תוסיף דבר ולא תפחות נראה לי ביאור הדבר דבאמת מתחלה אמר והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ ואח"ז קאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים מה הלשון ואתם הרי אתם היה מדבר ואמרתי ביאור הדבר דבאמת המקיים את התורה זוכה לכל טובות העוה"ז כי מאחר כי לה' הארץ ומלואה מה"ת לא יירש טובות העוה"ז וזהו ענין ברכה וקללה הכתובה ונזכר בתורה. ואמנם כוונת האדם בעשותו אחת ממצות ה' לא יהיה לקבל שכר וזה שכרו שהוא עובד ה' והנה כבר בארתי מה שאמר משה לקרח אתה וכל עדתך הנועדים על ה' ואהרן מה הוא כי משה מלבד מה שהי' עובד ה' היה מלך על ישראל וכבש ממלכות רבות ואמנם אהרן לא היה רק עובד ה' וידיו מלוכלכות בדם זבחים ועולות ולא היה לו שום הנאה ואף חלק בארץ לא ניתן לו רק מאחר שעבודתו היה עבודת ה כבוד גדול נחשב אצלו ואמנם קרח אף שנראה מדבריו שאמר כי כל העדה כלם קדושים רצונו לעבוד ג"כ את ה' אבל משה ידע מצפוני לבבו כי אין רצונו לעבוד ה' וזה שאמר לו אתה וכל עדתך הנועדים על ה' וכיון שאין רצונכם לעבוד ה' א"כ אהרן מה הוא והבן וזהו שאמר דעו שאם תשמעו בקולי תהיו לי סגלה מכל העמים ואל תחשבו כי הדבר קטן אם תהיו חשובים אצלי הלא תדעו כי לי כל הארץ ואם תקיימו את התורה יש שכר הרבה ליתן לכם כי אני מולך על כל העולם כלו אך אם אתם לא תקיימו את התורה והמצות בשביל זה שיש לי