ישועות יעקב עה"ת סג

עד עולם. והנה כבר כתבנו כי הכל היו מתאוים לצאת ממצרים עכ"ז לא היה דעתם שוה בגאולת מצרים כי הצדיקום שבדור לא נחשב אצלם לכלום גאולה מעבדות לחירות רק הגאולה שנגאלו מתחת שרו של מצרים הוא נחשב עקרית אמנם הבינונים שתי הגאולות היה בידם גם מה שיצאנו מעבדות לחירות ואמנם הרשעים הם שפרקו עול המצות מעל צוארם והם אמרו אשר נאכל חנם בלי מצות להם היה נחשב רק מה שיצאו מעבדות לחירות לא ממה שיצאו מתחת מצרים ולא מתחת שרו של מצרים ולזה הוא חושב מה שצוה השם על הקרבת הפסח הוא רק בדור המדבר ולא לדורות וזה מה ששואל מה העבודה הזאת לכם שאינו שואל טעם הציווי ורק שאומר שהציוי להם לדורות וכנ"ל והבן

ליל שימורים הוא לה' וכו' הוא הלילה הזה שמורים לכל בני ישראל לדורותם. נלע"ד ביאור הדבר דידוע מאמר חז"ל במס' ברכות דכ"ע כשגאל ה' ישראל ממצרים בלילה גאל אותם וכשיצאו בבוקר יצאו כי פליגי בשעת חפזון וכו'. ונ"ל ע"ד ביאור הדבר דידוע דשני גאולות היו במצרים אחר שנגאלו מעבדות לחירות וידוע במדרש הפלוגתא אי עבדו עבודתם בלילה ור"ע ס"ל דלא עבדו בלילה. וא"כ לא היה ניכרת הגאולה בלילה. ואמנם יש עוד ענין שהיו משועבדים תחת עניני כישוף מצרים ובמקום טומאתם. וידוע בזוהר דעיקר כח כשופי מצרים וחרשיו הוא מן זמן המנחה עד עבור הלילה כנודע ולכך היה נעשה הפסח בין הערבים דאז היה הזמן להכניס חרשי מצרים ונאכל בלילה דאז עיקר הזמן של חרשי מצרים ועד חצות לילה כמבואר בזהר ובמקובלים. והנה באמת ענין הגאולה אשר נחשב בעיני ה' הוא גאולה מן טומאת מצרים ואמנם אצל ישראל לא ידעו דבר מה ורק משיעבוד לחירות וזה הוא רק בבוקר. ולזה אמר הוציאך ה' ממצרים לילה דהיינו כשגאל אותם ה' היה בלילה ואמנם בישראל ניכרת הגאולה בבוקר ולזה אמר כשגאל ה' אותם הוא בלילה. וכשיצאו הם ממצרים ביום יצאו דהיינו שביום היה הגאולה ניכרת אצל ישראל וזה נכון. וזה ביאור המקרא ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים דהיינו שהלילה היה שמור לה' שיוציא אותם מארץ מצרים לא מבית עבדים רק מארץ מצרים ולזה הוא הלילה שמורים לכל בני ישראל לדורותם דהיינו לדורות עולם אף בזמן ביאת המשיח יספרו ביצ"מ דהא דמוציא אותם משיעבוד לחירות לא נזכר לימות המשיח אבל מה שהוציאם בלילה יזכר אף לימות המשיח והדברים נכונים

באופן אחר אמרתי לבאר המקרא הזה. דאיתא בפרקי דר"א על קרא ומושב בני ישראל שלשים שנה וארבע מאות שנה שהיו במצרים מעת ביאת יעקב לשם היה שני מאות ועשרה שנים ובני יוסף היה שם חמשה שנים קודם נמצא היו שם רט"ו שנה והיה נחשב להם לילות וימים נמצא היו בין הכל במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה. ובזה נראה הא דמזכירין יציאת מצרים בלילה הוא מטעם זה כיון דלולי הלילות לא היו יוצאין עדיין ממצרים ולזה לא צריך קרא דכל ימי לרבות הלילות כיון דעיקר הגאולה באה מחמת חשבון הלילות וע"כ קרא דכל ימי לרבות לימות המשיח וזה ביאור המקרא ליל שמורים הוא לה' להוציאם מאמ"צ הוא הלילה הזה שמורים לכל בנ"י לדורותם דענין ליל הוא שם כולל ענין לילה ולילה הוא על ענין פרטי לילה אחת ולכך נגאלו ישראל בלילה ובלילה אמר להם פרעה קומו צאו מתוך עמי להראות שענין הלילות גרם הגאולה וזהו ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים ולכך הלילה הזה שמורים לבני ישראל