ישועות יעקב עה"ת נט
Yeshuot Yaakov Torah 59 · ישועות יעקב עה"ת · free full Hebrew text
Open in the reader →משפט מאת ה' כיון שראה שעכ"פ קיבל מכות כאלה ע"י משה ע"כ צריך לשלוח העם ולקיים דברי משה ואהרן לבל ילקה מכות כאלה ע"ז היה מדת התחזקות הלב שיעמוד בכל דבר עד אשר יתבטל כחו של משה ואהרן ולא יהיה יכולת בידם להלקותו עוד מכות נוראות. ולזה בנס הראשון של בליעת מטה אהרן את מטות החרטמים נאמר ויחזק לב פרעה דהיינו שחזק לבבו לבלתי שמוע דבר ה' והי' נראה כאלו אין יכולת ביד ה' לחזור מדבריו אשר אמר לאברהם כי יעבידו מצרים אותם ארבע מאות שנה. ואמנם ה' אמר למשה כי כבד לב פרעה מאן לשלח את העם כי הוא אינו מאמין כי דבר ה' הוא וכי ה' שלחם לעשות המעשים האלה גלל כן אמר הקב"ה שיעשו הכאה ביאור למען ידע פרעה כי יש כח במשה להכות את היאור שהוא אלקים של פרעה וכאשר ראה פרעה כי החרטמים יעשו כן חיזק את לבבו נגד דיבורו של משה לכך נאמר ויחזק לבו ודוק: פרשת בא
בא אל פרעה מבואר במדרש בשליחותי וביארתי הדבר לפי מ"ש האר"י ז"ל לך ואשלחך אל פרעה היינו דמאת ה' לא תצא הרעה וע"כ בישעיה נאמר את מי אשלח ומי ילך לנו דישעיה חציו נחמות וחציו פורעניות והיינו על הרעה נאמר ילך ועל הטובה נאמר אשלח ואומר הנני שלחני דעל הטובה ביקש להיות שליח ובזה היה שני ענינים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא טובה ולהעניש את פרעה רעה וע"כ אמר ה' לך ואשלחך עייש"ה בלקוטי תורה. ואמנם באמת גם הרעות האלה טובות נמשכו לפרעה יען שעי"ז נתפרסם שמו של הקב"ה ונתגלגל דבר זה על ידם וכמבואר בש"ס דתענית עיין לעיל פ' לך מ"ש בזה דבר נחמד וע"כ טובה נחשבת להם וזה בא אל פרעה בשליחותי כי אני בעצמי הכבדתי כו' ואף כי מאת ה' לא תצא הרעה עכ"ז למען שתי אותותי אלה בקרבו למען תספר וכיון דע"י זה יתגדל שמו של הקב"ה בעולמו טובה נחשבת להם. ובזה יבואר מאי דקאמר במסכת פסחים הללו את ה' כל גוים עכו"ם מאי עבידתי' אלא הללו את ה' כל עכו"ם על נסים וגבורות דעביד בהן כ"ש אנן דגבר עלינו חסדו עיין מ"ש מוהרש"א ובמ"ש יבואר על נכון הללו את ה' כל גוים דהיינו שע"י נתפרסם שמו של הקב"ה והיינו על נסים וגבורות דעביד בהון כ"ש אנן כי גבר עלינו חסדו והבן
על מצות ומרורים יאכלוהו. במדרש מרור חד מרורים תרין. נראה לי ביאור הדבר ע"פ מה שבארתי במקום אחר מה שסידר מסדר הגדה מרור זה שאנו אוכלים על שום מה על שום שמררו המצרים וכו' שנאמר וימררו את חייהם וכו' את כל עבודתם אשר עבדו בהם בפרך ואמרתי דבאמת כל ענין סיפור יציאת מצרים בהיותינו בארץ לא לנו אינו מובן כמו שאמרו חז"ל בשלמא התם הללו עבדי ה' ולא עבדי פרעה אבל הכא אכתי עבדי אחשורוש אנן. וביאור הרב מהר"א אשכנזי מה שאמרו מזכירין יציאת מצרים בלילות היינו בגלות שהוא דומה ללילה ואמנם הטעם שאנו עושין זכר שמחה ליצ"מ כמו שביארתי שאלו לא הוציא הקב"ה באותה שעה ישראל ממצרים היו משוקעים חס ושלום בטומאת מצרים ולא היו יכולים להגאל עוד וזהו זכר לגאולה אבל מה שאנו עושין זכר לעבדות זהו בוודאי לא יתכן בזמן הגלות שהרי עדן לא פלטינן מעבדות הזה ואכתי עבדי אנן. אמנם