ישועות יעקב עה"ת נז

הטבע ואמנם בני ישראל אף שהיה יודעים שם העצם אמנם כיון שזמן רב היו במצרים נשאר אצלם שם מ"ה ששם אלהים יוצא ממנו חשבו שאין רצונו ית' לשנות הטבע והכס"א כמו שם מ"ם ה"א מספרו פ"ו כמנין אלהי"ם ואם יאמר להם משה כי יעשה להם נסים בשם העצם יאמרו כי אין הקב"ה פועל ועושה ע"י שם העצם רק בשם אלהים הנגזר משם העצם וזהו הנה אנכי בא וכו' ואמרו לי מ"ה שמו דהיינו דשם העצם והמילוי הוא שם מ"ה המורה על הכסא והטבע ואמרת להם אהי' אשר אהי' שהוא יוצא משם העצם בגילוי ומספרו שמורה על עשיות נסים נגלים והוא נגזר משם העצם בגילוי ומי שיודע מעט בסוד שמותיו של הקב"ה יבין וישכיל כי מה שכתבתי בזה הוא מתוק מאד בביאור המקראות

ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה. כל הקדמונים נדחקו מאד בביאור לשון זה. ולי נראה הדבר נכון מאד דבאמת רצונו של משה הי' שיצאו מעצמם מתחת יד מצרים ולא כי ישלחו אותם מצרים מארצם. כי אינו דומה אם ילכו מעצמם דאז בטל מהם כח מזל טלה וגם כח המצרים ופרעה אף אחר כל המכות שהכה אותו ה' לא רצה שילכו הישראל עצמם מאליהם רק שילכו לעבוד ה' ברשותו ולכך כשאמר להם קומי צאו מתוך עמי וברכתם גם אותי דהיינו שיברכו אותו על אשר נתן להם רשות ללכת לעבוד ה' ואמנם היה ביד הקב"ה לכוף כאגמון ראש פרעה שילכו ישראל מארצו בלי רשותו אך לאשר רצה הקב"ה שישאלו איש מאת רעהו כלי כסף וכו' ואם יאמרו שרוצים לילך בלי רשות וידעו שאין דעתם לחזור לא ישאילו המצרים להם הכלים וזהו שאמר הכתוב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם פרעה להלוך ולא ביד חזקה אף אם יכריחו ושלחתי ידי והכיתי וכו' ואחר כן אף אחר אלה המכות ישלח אתכם מזה דהיינו שתלכו ברשותו והיה כי תלכון זהו נתינת טעם למה לא יכוף השם ראשו שילכו מאליהן ביד רמה ולזה אמר והיה כי תלכון לא תלכון ריקם וכו' וע"כ לא יאמרו כי מעצמם ילכו בלא רשות דא"כ ידעו המצרים כי אשר ראו את מצרים לא יוסיפו לראותם עוד ולא ירצו להשאילם והבן

ויאמר משה בי ה' שלח נא ביד תשלח. כמו זר נחשב שהמתין עד כה ואח"ז סירב בשליחותו של מקום ועכ"פ היה לו להשיב תיכף שלח נא ביד תשלח. ונ"ל ע"פ מה שבארתי במקום אחר דאף שהקב"ה הבטיח ליעקב שהוא בעצמו יעלה אותם מארץ מצרים אמנם לפי שמדרגת משה הי' בזה הדבר והיינו לפי שהשכינה מדברת מתוך גרונו והיה כאלו ה' בעצמו הוציא אותם אמנם היה מוכרח להיות ע"י משה כדי לקיים אשר דבר שהוא בעצמו יוציא אותם. אמנם במאמר כה תאמר עוד אל בני ישראל אלקי אבותיכם שלחני אליכם כתבו הקדמונים דהזכיר זכות אבות שבזכותם מדלג על ההרים. ומבואר במ"ר בשיר השירים כמאמרו ישראל למשה איה אלקינו השיב להם כסבורים אתם שבזכות עצמיכם אתם נגאלים לא כן אלא בזכות אבות ופירשו דכיון שלא נגאלו רק בזכות אבות לכך היתה הגאולה ע"י שליח ולכך אמר משה שלח נא ביד תשלח אף שאף השכינה מדברת מתוך גרונו מ"מ שפיר דמי כיון דאינם נגאלים בזכותן והבן

למה הרעות לעם הזה למה זה שלחתני. במדרש וא"ת מה איכפת לך א"כ למה זה שלחתני. נלענ"ד ביאור הדבר דבאמת מצינו טעמים על אשר לא היו במצרים רק ר"י שנים וא שקישוי השיעבוד השלים הזמן. וכתבו המפרשים שזו מרומז בקרא ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה. דהיינו