ישועות יעקב עה"ת נה

ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עחי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו. ביאור הדבר נראה דבאמת ישראל היו מתפללים להשם שיגאלו משיעבוד מצרים ולא היה כוונתם מחמת השיעבוד אלא שלא להיות במצרים מקום טומאה מקום אשר אין ביכולת להם לעבוד את ה' כמו שאמר המשורר איך נעבוד ואנחנו על אדמה טמאה ואמנם זעקתם היה שיעזרם ה' בסתר. כי היו מתיראים מפני המצריים ואמרו בסתם מחמת קישוי השיעבוד או מחמת הריגת בניהם לפי שנצטרע פרעה כן היה דעת המצריים ובאמת עיקר תפלתם היה על מה שהם במקום טומאה. והנה ה' בוחן לבבות וידע כוונתם בתפלה זו שיעזרם ה' והיינו שלא יהיה להם עינוי מחמת היותם במצרים והא שלא פירשו דבריהם הוא שהמה מתייראים מפני המצרים וכיון שהמה קוראים אל ה' באמת לכך שמע הקב"ה תפלתם וכמו שאמר הכתוב קרוב ה' לכל קוראיו היינו אף שאינן בכלל צדיקים רק לכל אשר יקראוהו באמת דהיינו שהקריאה תהיה לצורך דבר אמת. וזה מבואר ראה ראיתי היינו ראיה שכלית את עני עמי אשר במצרים דהיינו שעיקר עינוי שלהם הוא רק אשר במצרים מקום טומאה ואף שבתפלתם לא פירשו כן ואת צעקתם שמעתי שהוא מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו דהיינו ב' מכאובים שלהם שלא יוכלו להתפלל כראוי לכך עיקר הוא העינוי שיש להם בלב והבן

ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה. כל המפרשים בקשו למצוא דבר חפץ איך יתכן להביא אות מן המאוחר אל הקודם וגם לשון ההר הזה אין לו ביאור ומאי נ"מ אם יעבדו על ההר הזה או על הר אחר. ונראה לי דאות זה לא נאמר למשה לא על אופן שיראה האות לעם בני ישראל או למצרים ופרעה רק שהאות הוא למשה בעצמו לכך נאמר וזה לך האות כי אנכי שלחתיך דהיינו שהאות יהיה למשה עצמו. והענין הוא דבאמת הקב"ה הבטיח ליעקב אבינו אנכי ארד עמך מצרים ואנכי אעלך דהיינו שהקב"ה בעצמו יגאלם ולא ע"י שליח וכשאמר ה' למשה שיגאל אמר מי אנכי ומבואר במדרש ששאל וכי אני הוא זה שאמרתי אנכי אעלך ואמנם ידוע שגדול כחו של משה משאר נביאים בזה דשכינה מדברת מתוך גרונו וזה אמר לו כי אהיה עמך ומעתה עשייתך כעשייתי ופיך כפי ואמנם לא האמין בעצמו כי ישלחהו ה' לדבר חשוב כזה להוציא עם ישראל ממצרים וע"כ אמר מי אנכי וע"כ אמר לו ה' כי מאמרו מי אנכ"י זה אות כי וה' עמו כמאמר הכתוב אשכון את דכא שהקב"ה משרה שכינתו בנמוכי רוח וע"כ אמר כי שאלתו מי אנכי הוא אות על השליחות, וזה שאמר לו ה' כי אהיה עמך על דרך אשכון את דכא וזה לך האות שאלתך מי אנכי הוא אות על השליחות כי השליחות אי אפשר אם לא תהיה שכינה מדברת מתוך גרונו זה אי אפשר רק בנמוכי רוח. ולזה קאמר בהוציאך העם ממצרים תעבדון האלהים על ההר הזה כמבואר בדברי רז"ל כי תבור וחרמון הם הרים הגבוהים מאד בקשו שתנתן התורה עליהם לרוב חשיבתן והקב"ה בחר בסיני שהוא הר נמוך למען ישכון עלי הר נמוך לקיים אשכון את דכא וזהו ג"כ אות שלא יוכל לשלוח רק את משה יען כי היה מהצורך השראת השכינה בקרבו ושתהא השכינה מדברת מתוך גרונו וזהו לא אפשר רק במי שהוא עניו מכל אדם אשר על פני האדמה וע"כ אמר זה אות שע"י תגמר הגאולה יען שעלה על דעתו שאינו ראוי לשליחות זה