ישועות יעקב עה"ת ה

לאור יום ולחשך לילה ויהי ערב ויהי בקר וכו'. ואמנם היום מתחיל מעמוד השחר עד צאת הכוכבים לענין דברים הנוהגין ביום להראות שהקב"ה חפץ בטוב. וזהו פי' וירא אלקים את האור כי טוב ודו"ק

ויעש אלהים את הרקיע. אמרו במדרש שעל דבר זה הרעיש בן זומא את העולם מה ויעש הרי כתיב בדבר ה' שמים נעשו וכו' הוי בדבר שמים נעשו. נראה לי דבאמת אמרו בעשרה מאמרות כו' והלא במאמר אחד יכול להבראות אלא להפרע מן הרשעים וליתן שכר לצדיקים והדבר תמוה איך יהיה הדבר שיברא העולם בעשרה מאמרות כדי להפרע מן הרשעים הלא ה' חפץ חסד הוא ואינו חפץ בהשחתת הרשע ג"כ. ונראה לי דבאמת כתבו דענין עשרה מאמרות להוציא כל התולדות משמים וארץ ואלו היה הכל במאמר אחד הי' הענין רוחני מאד ובהשתלשלות הענין מן מאמר למאמר יצא מענין רוחניותו עד אשר יפול עליו שם עשי' בכלל. ואמנם שהיה מאמר ראשון לא יתכן בהם לשון עשי' כלל והנה אי לא היה השתלשלות כ"כ והיה העולם רוחני לא היה מקום פרעון מן הרשעים שמאבדין עולם רוחני כ"כ. והיה מן הצורך לקחת נפש הרוחני מהם ואחר שנעשה השתלשלות יוכל להיות פרעון מן הרשעים בעודם הנפש בהם על ידי יסורי הגוף וכמאמרם אין בעל הרחמים פוגע בנפשות תחלה ואמרו ליתן שכר טוב לצדיקים נראה לי דבר נחמד מאד דבאמת שכר מצוה בהאי עלמא ליכא כי העולם קטן מהכיל שכר מצוה ואמנם שכר קיום העולם מקבל בעוה"ז וע"כ יש צדיק וטוב לו ודברים שאדם עושה לחבירו מקבל בעוה"ז שעי"ז נתקיים העולם ושכר המצות עצמם שהוא ענין רוחני בעוה"ב וע"כ אי היה העולם רוחני היה גם שכר קיום העולם כמו שכר מצוה וע"כ אמרו ליתן שכר טוב לצדיקים דהיינו שכר שיהיה שכר טוב בעוה"ז. והדברים מתוקנים

ויאמר ה' נעשה אדם במדרש רבה בעת שעלה על דעת הקב"ה לברוא את האדם נמלך במלאכים אמרו לפניו אדם זה מה טיבו הראה בהם מעשה צדיקים ואחר שהראה להם מעשה הרשעים אמרו לפניו מה אנוש וכו' אמר להם כבר נעשה אדם וכו'. לכאורה לא נודע מאין ידע זה לבעל המדרש ולמה דקדק זה בתיבת נעשה. ונראה דבאמת לא מצינו בענין בריאת האדם ענין עשיה רק בריאה ובעופות מצינו ענין עשיה וכמו כן בבריאת שמים וארץ מצינו לשון בריאה וגם לשון עשיה כמו שנא' ביום עשות ה' אלקי' ארץ ושמים. ואמרתי טעם הדבר דענין עשיה לא שייך רק בדבר שכבר נגמר מלאכתו ובריאת האדם הוא דבר שלא נגמר מלאכתו דאם ייטיב דרכו הוא באמת גדול בערכו וקודם לכל מעשה בראשית ואם ח"ו לא ייטיב דרכו הוא נגרע בערכו מכל הנבראים גלל כן לא שייך בבריאת האדם לשון עשי' וקשיא לי' לבעל המדרש כאן דנאמר לשון עשיה נעשה אדם ולמה לא נאמר בעת אמירת ה' נברא אדם כמו שנא' אח"כ ויברא את האדם ולכך קאמ' שהקב"ה אמר לשון זה בעת שנמלך במלאכים ואז לא הראה להם רק מעשה הצדיקים ושייך בזה לשון עשיה כיון שכבר נגמרה מלאכתו והדבר מתוקן מאד: ואמנם מה שלא גילה למלאכים מעשה הרשעים נראה לי ביאור הדבר דבאמת נפש האדם מתאוה טוב וכמו שאמרו בש"ס רצונינו לעשות רצונך אך שאור שבעיסה מעכב א"כ מעשה הצדיקים הוא ענין עשיות האדם ומעשה הרשעים הוא מעשה היצה"ר ובעת הזאת היה רק מעשה הצדיקים ואחר שהסיתו הנחש לאכול מעץ הדעת נולד היצר המחטיאו בע"כ ויש כאן מעשה הרשעים