ישועות יעקב עה"ת מח

הרעב. והנה במדרש ובמפרשים איתא דחלום הפרות מורה על רעב ושובע שבמצרים ולכך היה מן היאור והשבלים מורה על רעב ושובע של שאר ארצות בזה מבואר דבמקום שלא ישתנה הדבר שייך לומר הנה (ובזה מבואר לשון המדרש הן קרבו ימיך למות אמר משה לפני הקב"ה למות אתה אומר הן וכו' פירוש כיון דרעה הוא איך שייך לומר בזה לשון הן) ובזה מבואר לשון המקרא דשבע פרות הטובות שבע שני השבע הנה ופרות הרעות שבע שני רעב הנה דאין כאן רעה ושבע שבלים הטובות שייך הנה אבל שבע שבלים הדקות יהיו היינו אחר שכבר אמרתי יהיו שלא אהי' כנביא שקר ח"ו והבן

ועפ"ז אמרתי לבאר מדרש ה' בחשך אור לי זו אסתר שהיתה מאירה לישראל ומחשיכת לאוה"ע. דבאמת מצינו כל דיבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אינו חוזר ולרעה חוזר. והנה באמת בעת ההיא נגזר גזרה על ישראל ולעומת זה היה זרע עמלק בגרם המעלות כמבואר במדרש. אמנם ע"י אסתר נהפך הוא וזכו ישראל לכל הטובות ולעומת זה זרע עמלק נפלו נפילה גדולה ובאמת מה שחזר הקב"ה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו אין בזה מקום תימא כל כך אבל מה שנפלו זרע עמלק הוא דבאמת אלו הי' הנס רק שינוי בדברים התחתונים הי' יוכל להתקיים כן אבל הנס היה בדברים העליונים ושידד מערכת השמים וכן הוא הענין בזרע יוסף וזרע עמלק כשזה קם זה נופל כמבואר במדרש וע"כ כשהקב"ה הגבי' קרנם של ישראל ממילא נפל קרנם של עמלק והנה זה מבואר ה' בחשך אור לי דהיינו שפעל הקב"ה בעולמות עליונים עד כי נהפך הוא וע"כ נפלו זרע עמלק שלא הי' אפשר להגביה קרנם של ישראל רק ע"י זה שהוריד קרנו של עמלק וזה נכון מאד

אשר האלהים עושה הראה את פרעה. עפ"י המדרש ביקש לץ חכמה ואין אלו חרטמי מצרים ודעת לנבון נקל זה יוסף פירשתיו לעיל בפרשת וישב בפסוק הבוא נבוא יעו"ש

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וכו'. המפרשים בקשו לדעת למה הגיד יוסף דברים האלה שאין זה מפתרון החלום הליועץ למלך נתנוהו ואין זה מדרך המוסר להיות נדרש ללא שאלוהו. ונראה שיש לדקדק עוד מה שאמר לו פרעה בענין החלום ואיקץ שהוא אך למותר דהו"ל לספר שחלם שני חלומות בענין הפרות והשבלים. ואמנם בארתי במקום אחר מה שנאמר אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני דבאמת יש ענין צער שמגיע לאדם ולא יכול לישן כמו מי שיש לו חולה בתוך ביתו וצער כזה אינו מנית לו לישון ויש צער שיש לו על כי כבר מת החולה ומתוך צערו ויגיעתו שמכבר בענין החולה הוא ישן כ"כ עד שקשה לו להקיץ משנתו והענין כי צער שעדין לא עבר והוא מצפה להושיע לו ולהשיג רפאות תעלה אינו מניח לו לישון אבל אם כבר עבר וא"א לו להשיג רפואה אז דרך בני אדם לישן וזהו שאמרו המלחים ליונה בעת שהי' הים סוער עליהם נאמר ויונה ירד לירכתי הספינה וירדם ואמרו לו מה לך נרדם קום קרא אל אלקיך והיינו דבאמת לאנשים כמותם ראוי שיהיו ישנים מאחר כי מצד הטבע אין מנוס לעזרה אבל אתה קרא אל אלקים וזהו שאמר דהמע"ה בראותו כי רבו צריו אמר אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני מאחר שחזק בטחונו בה' הוא מצפה רפאות תעלה ולכך אינו מניחו לישון. ובזה הראה ה' בענין חלום פרעה שאף שהחלום בעצם נראה חלום רע עכ"ז יש לו רפואות תעלה וע"כ לא הוטב בעיניו פתרון החרטומים כי שבע בנות הוא קובר שלזה