ישועות יעקב עה"ת מד

יערוך אותם נגד מעשי עשו וזהו כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגולתו דלשון בחירה שייך בשני דברים והוא בוחר אחד מהן נגד השני וזהו מדרגת יעקב. אבל ישראל לסגולתו שהמה אוצר נחמד בעיני ה' מצד עצמן לא נגד שאר אומות והבן. ויובן בזה מה דקאמר בגמרא מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והא כתיב ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל ממצרים כי אם חי ה' אשר העלה וגו' מארץ צפונה וי"ל לא שתיעקר יציאת מצרים ממקומה כ"א רק שיהי' שיעבוד מלכיות עיקר ומצרים טפל לה כיוצא בדבר כו' ע"ש דהנה גאולה העתידה אנו מחכים שנהי' ראוים לגאולה מצד עצמנו כי נשוב לאהבה את ה' בכל לבבינו ובכל נפשינו וע"כ אין גאולת מצרים נחשבת נגד גאולה שלעתיד שגאולת מצרים הי' מצד שישראל עכ"פ יותר חשובים מן מצרים וזה שאמר הכתוב או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות כו' דהיינו שהקב"ה הפליא חסדו שאף עיקר הגאולה לא היה רק גוי מקרב גוי דהיינו שבערך המצרים היו ישראל ראוים לגאולה ומ"מ עשה הקב"ה נסים ונפלאות למהר גאולתן וע"כ בערך ישראל למה יזכירו ראשונות דהיינו גאולת מצרים שהיו גוי מקרב גוי כי אם חי ה' אשר העלה את ישראל וכו' דהיינו גאולה מצד עצמן. והדברים מתוקים

ויבא יעקב שלם. במ"ר רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל אמר לו הקב"ה הרי לא יכלו לך אמר רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי. ביאור הדבר נראה לי דבאמת יש שני ענינים האחד אם אירע ח"ו צרה לאיש צדיק וניצל ממנה הרי נראה כי איש צדיק הוא ולעומת זה יש חשש שמא כיון שנעשה לו נס אולי יהיה נכיון על צדקותיו אשר עשה כמאמר יעקב בעצמו קטונתי מכל החסדים ומכל האמת כו'. וגם אם ח"ו יארע איזה דבר לצדיק ואינו ניצל ממנה יש לו לחוש לעצמו שאינו כדאי להנצל מן האויב מצרה וצוקה ולעומת זה בודאי לא ניכו לו מצדקותיו והנה כתב הרב בעל נזר הקודש והיפ"ת דצדיק גמור אין מנכין לו מזכיותיו אשר עשה אף אם ניצל מצרה עיין בנזה"ק בביאור לשון הש"ס ודוד היכי קרי לנפשיה חסיד עד"ז. והנה בזה אם הוא צדיק גמור אין לו לירא מחשש שמא ניכו לו מצדקיותיו רק אם רואה שאינו ניצל יש לו לירא דבוודאי גרם החטא בזה. והנה יעקב באמת צדיק גמור הי' ולכך אף אם סבבוהו צרות רבות ניצל מכולם ולא היה בזה נכיון על מצות ופעולות טובות שעשה ואמנם הוא בעצמו לרוב צדקתו לא החזיק עצמו לצדיק גמור ולכך קאמר רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל (היינו ישראל סבא) ואמר לו ה' והרי לא יכלו לך ומה חשש בזה אדרבה בזה נראה גודל צדקתך שאתה כדאי להנצל מצרות רבות וקאמר רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו והיינו דאדרבה מזה אני מתיירא הואיל ולא יכלו שמא ינוכה לי מזכיות והיינו רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי אבל הקב"ה החזיק את יעקב לצדיק גמור ואין בו חשש נכיון מצדקתו וזהו ויבא יעקב שלם דהיינו דאף שנעשו לו הרבה נסים מ"מ נשאר שלם במעשיו ולא ניכו לו מצדקותיו כלום ונכון: פרשת וישב

וישב יעקב ביקש יעקב לישב בשלוה קפץ עליו רוגזו של יוסף נראה לי ביאור הדבר ע"פ מה שפירשתי מה שאמרו במשנת אבות אין בידינו לא משלות הרשעים אף לא מיתורי הצדיקים דאם ביקש לישב בשלוה למה התאונן על שאין בידו מיסורי הצדיקים