ישועות יעקב עה"ת מ

הנוטות מאחר שהוא איש מצליח במעשה ידיו ואמנם מי שלא הרויח כל ימיו רק שנפלה לו ירושה ומזה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו הוא מתיירא כי לא ישאר לפניו מאומה ואמנם מי שנפלה לו ירושה מאבותיו שהרוויחו הרבה במו"מ וגם הוא איש יודע במו"מ הזה ובלי ספק שאינו מתיירא כי אבותיו לא היה להם הרבה מעות ועסקו במו"מ והרוויחו כ"כ כ"ש הוא שיש לו הרבה מעות ועוסק במו"מ הזה ואם חושש שמא לפעמים יקרה לו היזק במו"מ ישלים לו בסך שהניחו לו אבותיו. וזה המה דברי המדרש שני בני אדם דהיינו שאבותיהם היו בגדר אדם שהמה צדיקים גדולים שזהו מדרגת אדם באופן שאין חשש שמא יגרום החטא דהרי בזכות אבותיו המה אוכלים וגם אין חשש שמא כבר אכלו זכות אבותיהם שהרי יעקב היה בחיר שבאבות ומשה היה בחיר שבנביאים וכיון שזכותם וזכות אבותיהם מסייע להם אין חשש שמא יגרום החטא וגם אין חשש שמא כבר אכל צדקת אבותיו ולמה יתייראו וזה נכון

אם יהיה אלהים עמדי. מדרש רבה ר"ח אומר אותה פרשה מסורסת היא שהרי כבר אמר לו הקב"ה והנה אנכי עמך ר' אומר אינה מסורסת ומה אני מקיים אם יהיה אלקים עמדי אם יתקיימו התנאים הללו לשמרני ולהיות עמדי אז אקיים את נדרי שנדרתי. הדברים תמוהים מאד. ונראה לי לפרש דבאמת יש שני פירושים במדרש על הך קרא ושמרתיך אי הפירוש הוא שמירה מן החטא או שמירה מן הנזק מגופו וממונו והנה בש"ס דכתובות ויירא יעקב מאד אפשר שהשם הבטיחו והוא מתיירא אמר שמא יגרום החטא. והנה לכאורה גם קושית המדרש אפשר ליישב בזה דחשש שמא יגרום החטא. אמנם אי נימא דהבטחת והנה אנכי עמך ושמרתיך הוא שמירת החטא קושיית המדרש עומדת כחומה והנה המפרשים כתבו דע"כ ביאור הדבר בבקשת יעקב אם יהיה אלקים עמדי וכו' הכל נאמר על דברים הנוגעים אל הנשמה דאל"כ הוי כעובד ע"מ לקבל שכר אבל שכר רוחני בדבר הנוגע אל הנשמה יוכל לבקש ששכר מצוה מצוה ועיין במדרש שמואל אמנם באמת כתבו הקדמונים בביאור לשון המקרא את הברכה אשר תשמעו אל מצות ה' דלכך ניתן הברכה בעוה"ז למען יוכל לקיים את מצות ה' ובפרט בנדר דגדול עונש המאחר את נדרו כנודע וטוב אשר לא תדור (זולת בעת צרה שהוא מן ההכרח כמבואר במדרש הובא בתוס' ריש מס' חולין) וא"כ שפיר נוכל לומר דלשון אם יהיה אלהים עמדי היינו בהצלחות עוה"ז וכוונתו למען יוכל לקיים את נדרו וכיון שכן אין כאן קושיא שכבר הבטיחו ה' דחשש שמא יגרום החטא כיון שאין הפירוש שמירה מן החטא. ובזה נתבאר בטוב דברי המדרש דמ"ד מסורסת אותו פרשה ס"ל דפירוש ושמרתיך מן החטא ולכך שפיר קאמר שכבר הבטיחו. ואחרינא קאמר שאין זה בקשה מיעקב על קיבול שכר רק למען יקיים נדרו ושמרתיך היינו מן הנזק וחשש שמא יגרום החטא והדברים מובנים

עקילס הגר שאל את ר"י מ"ד ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה כל אהבתו של גר הוא שניתן לו לחם ושמלה אמר לו הרי יעקב מובחר שבאבות וה' קרא שמו ישראל ומה הוא אומר אם יהיה אלקים עמדי ונתן לי לחם לאכול ובגד ללבוש דקדק הרב בעל נזה"ק מ"ש וה' קרא שמו ישראל הוא שפת יתר. נראה לענ"ד לפרשו בדרך קרוב לפשוטו דהנה ידוע שאין להם לצדיקים בעוה"ז ולא דיין לצדיקים שמתקנים להם לעוה"ב כנודע כי כן היו ביניהם קודם לידה שיעקב יהיה לו חלק בעוה"ב ועשו בעוה"ז והנה ידוע דגר הבא