ישועות יעקב עה"ת לו

יצרם לעשות צדקה ומשפט והוא בימי הזקנה מקיים להוציא יקר מזולל וע"כ ימי הזקנה עדיפי מימי הילדות ודו"ק

ואומר אל אדוני אלי לא תלך וגו' ופירש"י והוא מהמדרש אלי כתיב בת היתה לאליעזר וביקש להשיאה ליצחק וכו' דקדקו המפרשים אמאי בתחלה בעת שהגיד אליעזר לאברהם אולי לא תאבה נאמר אולי מלא ולא כתיב אלי. ונראה דלכתחלה לא היה אפשר ליצחק לדבק בזרע אליעזר דהרי יש בשפחה לאו דלא יהיה קדש ולא תהיה קדשה ולשיטת קצת הפוסקים והתרגום קאי דאל ינסוב גבר שפחה. ואמנם היה בידו לשחררו ואמנם המשחרר עבדו עובר בעשה. ואמנם אם לא אפשר בענין אחר משום מצות עשה דלשבת מותר לשחרר עבדו וכבר הארכתי בזה דגבי חציו עבד וחציו ב"ח כופין אותו לשחרר ולא חיישינן להך טעמא דאסור לשחרר עבדו. ואמנם עדיין קשה האיך ישחרר אברהם בשביל תועלת בנו הא אין אומרים לאדם עמוד וחטא כדי שיזכה חברך ואמנם בעת שהלך אליעזר לקדש אשה לבנו מסר אביו שטר מתנה ליצחק על כל אשר לו כמו שפירש"י וכל טוב אדוניו בידו היינו שטר מתנה על כל אשר לו וא"כ אף העבד עצמו הוא של יצחק ויכול לשחררו בשביל קיום מצות שבת וע"כ אמר אלי ע"י שחרור ודו"ק

ובדרך פשוט נראה דקשה ענין העבד שהיה חכם גדול ובכל הדברים ראה להגדיל שבחו של אברהם רוב גדולתו ורוב עשרו ולמה ידבר דברים האלה שהיה כמסתפק אם תרצה האשה ללכת אחריו הלא מי הוא אשר לא ירצה להשיא בתו לבנו של אברהם הלא בזה מקטין גדולתו של אברהם אמנם באמת עילה מצא כדי להשיא בתו ליצחק והדבר נכון: פרשת תולדות

ויעתר יצחק איתא במ"ר ויעתר ששפך תפלתו בעושר רבנן אמרו שהפך הגזירה כעתר זה שמהפך כל התבואה ודחקו בביאור לשון זה ונראה דבאמת אע"פ שיש לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשין אלא מתנת חנם והטעם כדי שיניחו צדקתן לבניהם כמש"ה וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים. והנה יצחק שלא הי' לו בנים והתפלל לפני ה' שיזכהו בבנים אפשר שהיה בידו להתפלל בזכות צדקתו כי אצלו לא שייך שיניח צדקתו לבנים או אפשר שחשש להתפלל לה' בזכות צדקתו כי אם ישמע ה' לקול תפלתו ויזכהו בבנים צריך שיניח צדקתו להם ואמנם צדיק בן צדיק שזכותו וזכות אבות מסייע לו והוא מתפלל על בנים זה יכול להתפלל שהרי אף אם יהיה לו בנים זכות אבותיו שמורים לבניו וזכותו יגרום שיהיה לו בנים וע"כ יצחק שפך תפלתו בעושר דהיינו לא כעני שמבקש מתנת חנם ולכך ויעתר לו ה' וק"ל

ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו. דקדקו המפרשים דתחלה נאמר לנוכח אשתו ולא הזכיר שמה ולמה הזכיר כאן שמה. ונראה דבש"ס דר"ה אמר רב יצחק ארבעה דברים מקרעין גז"ד של אדם וא' מהן שינוי השם ויליף משרה דכתיב שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן הרי דלא נתן לה הקב"ה בן עד שנשתנה שמה וא"כ לכאורה גם רבקה שנתברכו בבנים ונתבטל מה שנגזר עליה היה צריכה לשינוי השם ולמה לא נשתנה שמה ונראה דבאמת כתב מהרש"א שם במסכת ר"ה דבעי' שישתנה שמו שלא יחשוב שתפלתו גרמה לבטל הגזירה רק שינוי השם ובאמת אמרו חז"ל ויעתר לו ה' מה עתר מהפך התבואה אף תפלתן של צדיקים