ישועות יעקב עה"ת יט

שאמר לו ה' לעשות התיבה לא היה בכלל צדיק גמור לפי שלא הוכיח את בני דורו. וזהו את האלקים התהלך נח ולא התהלך עם בני אדם לזכותם אבל אח"כ שעסק ק"כ שנים בבנין התיבה להוכיח את אנשי דורו נחשב צדיק גמור ומעתה בתחלה היה התיבה להעניש את הרשעים שאלו לא עשה התיבה היו הרבה מהן ניצולים כמו גבי צדיק שאינו גמור ולכך נאמר אלקים גבי עשיית התיבה שעי"ז נענשו הרבה רשעים. ואח"ז שנעשה צדיק גמור אמר לו ה' אעפ"כ בא אתה וכל ביתך אל התיבה למען לא ינוכה מהזכיות. ובזה יתפרש לשון המדרש הנ"ל בא אתה וגו' הה"ד ה' צדיק יבחן וגו' כלומר שלכך עשה התיבה להבחין הצדיק מן הרשעים. ואין לומר דאדרבה הא אי לא היה מבחין היו הרשעים ג"כ ניצולים לז"א ורשע ואוהב חמס שנאה נפשו. ובזה יבא על נכון הא דמצינו לפעמים שהצדיק מציל את הרשעים ולפעמים הוא נאסף בעון הדור ולפעמים הוא ניצול והם נידונים הכל לפי צדקת הצדיק ורשעת הרשעים שהקב"ה שונא אותם וכשאינו צדיק גמור שניהם ניצולים ונכון

מדרש רבה הה"ד בעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם בעבור סופה וגו' זה דור המבול וצדיק יסוד עולם זה נח. נ"ל בביאור הענין דהנה כלם תמהו דהרי בכ"מ כשבני אדם חוטאין הרבה לפני המקום ב"ה ויש צדיק א' ביניהם הצדיק נתפס בעון הדור ומכפר עליהם. אמנם מבואר במד"ר פ' לך על פסוק אנכי מגן לך ממך אני מעמיד מגינים ולא עוד אלא כשאני רואה צדיק אחד ביניהם שיכול לומר למדה"ד די אני מסלקו ומכפר על עון הדור אבל מנח לא העמדתי מגינים. ואמנם טעם הענין לפי שידוע שכל הדורות היו מכעיסין ובאים עד נח וגם מנח עד אברהם א"כ כשהקב"ה רצה שיתחיל יסוד העולם ע"י צדיקים. אבל מעת שנתייסד העולם בזכות אברהם יצחק ויעקב א"כ הקב"ה חפץ בקיום הדבר ויסוד הענין כשהדורות מכעיסין והקב"ה רצה בקיום העולם מסלק את צדיקי הדור למען יהיה כפרה לכל הדור ויתקיים העולם. והנה עשרה דורות מאדם עד נח והיו מכעיסין לפני ה' עד שאמר הקב"ה נחמתי כי עשיתים לכך מנח נתייסד העולם ורצה הקב"ה שתחלת התייסדות יהיה ע"י צדיקים לכך מנח אינו מעמיד מגינים אבל מאברהם מעמיד לפי שנתייסד העולם בזכותו. וזהו ביאור הדבר בעבור סופה ואין רשע שהרשעים נאבדו ולמה כן דהי' אפשר בהיפך שהצדיק יכפר עליהם לזה קאמר וצדיק יסוד עולם דהיינו כיון שתחלת התיסדות העולם היה בעת ההוא ע"י הצדיק. אבל מאברהם ואילך אדרבה הצדיק מכפר ונתפס בעון רשע וצדיק יסוד עולם זה נח ונכון מאד

כי לימים עוד שבעה. במדרש אותם שבעה הפך עליהם הקב"ה ונשתנו עליהם סדרי בראשית שהיתה חמה יצאת במערב ושוקעת במזרח. ביאור הדבר נראה לי בהא דאמרינן בש"ס סנהדרין וכל צבא השמים לך משתחוים דלכך שוקעת במערב משום שהשכינה במערב. והנה ידוע מה שכתבו התוכניים דבאמת החמה הולכת ממערב למזרח דהיינו בתוך הגלגל והגלגל מוליך אותה למערב כי יש שני עניני הילוך השמש והירח. הא' להאיר על הארץ וזה הוא הילוך היומי וזה הילוך הגלגל שהולך ממזרח למערב להאיר על הארץ והילוך השמש והירח בתוך הגלגל הוא פ"א בכל שנה שהוא שס"ה ימים וימות הלבנה בשלשים יום היקף וכדומה והנה להאיר על הארץ הוא מהלך הגלגל שמוליך החמה עמו ומהלכו ממזרח למערב ולאותות ומועדים לימים ושנים הוא מהלך החמה בתוך הגלגל. והנה ידוע מ"ש הכתוב וימנע