ישועות יעקב עה"ת יז

דהוי גזל. ומהרש"א בח"א הקשה דאף גזל הוה ליה ללמוד דכתיב כי מלאה הארץ חמס מפניהם שלא נחתם גז"ד אלא על הגזל ומדענש ע"כ הזהיר. ולי נראה ע"פ מה שפירשתי דמצות השכליות כגון גזל ועריות באמת אף עם לא נצטוו עליהם מחוייבים לשמור ואם לא שמרו ממילא בטלי חברת הישוב כמו שפירשתי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. דאלו מצות שהם לצורך קיום עולם אף אם לא היו מוזהרים מחויבים לקיים והא דהזהיר על הגזל והעריות שאם יקיימו מצד מאמר ה' מקבלין עליו שכר ולזה כאשר לא רצו לקבל את התורה עמד והתירן שלא יקבלו עליהן שכר כיון שעושין בשביל קיום העולם כמו שביארתי זה באריכות וא"כ לכאורה אין ראיה שנצטוו על עריות מהא דנענשו עליו במבול כיון שבטלו קיום העולם וכלם כאחד עשו חטא שהוא נגד השכל הם בחטאם החריבו את העולם. והנה ידוע מאחז"ל מלפנו מחיות שדה ומעוף השמים יחכמנו אלו לא ניתנה תורה היינו למדין גזל ועריות מחיות הארץ ומעוף השמים ואמנם בדור המבול דרשינן כי השחית כל בשר את דרכו שאפי' חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן. וא"כ לא היה להם מן מי ללמוד ואדרבה לפי שראו שאפי' חי' ועוף נזקקין לשאינן מינן חשבו כי מערכת הזמן גורם לזה וכמו שהקשה הר"ן באמת למה יענשו על עריות כיון שכן היה מערכה שהרי אפילו חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן (עיין מ"ש שם) ומעתה מוכרח דע"כ נצטוו על העריות דאל"ה לא היה מגיע להם עונש כי לא היה להם מן מי ללמוד אבל גזל דלא מצינן שהבהמות והעופות השחיתו דרכם בזה היה להם ללמוד מחיות הארץ ועוף השמים והבן

כי מלאה הארץ חמס מפניהם. מדרש רבה שנאו בשער מוכיח זה נח שהיה מוכיח את בני דורו ואמר להם ריקים וכו' ולפי שפשטו ידם בגזל נימוחו. היפ"ס דקדק סמיכת הענין. ונראה לי דבמדרש כי השחית כל בשר דרכו יש מפרשים על עריות שאפילו חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן וי"מ בגזל שאפילו חיה ועוף חומסת וטורפת ותלי' בזה אי נחתם גז"ד על עריות או על גזל. והנה מבואר בזוהר דלכך לא נחשב נח להגן על בני דורו לפי שהקריב קרבן אח"כ ולא הקריב מקודם לכפר על אנשי דורו ובמדרש מבואר דלא נחשב צדיק גמור לפי שאת האלקים התהלך נח ולא הוכיח אנשי דורו ונ"ל דזה תלוי בזה דבש"ס דזבחים אקשינן דהאיך הקריב נח מבהמה ועוף הא נעבדה בהן עבירה ורובע ונרבע פסול ומשני מאותן שלא נעבדה בהן עבירה מנא ידע מאותן שבאו מעצמן אל התיבה או שהתיבה קולטתן וא"כ לכאורה איך חטא לנח שלא הקריב קרבן ה' במועדו דהרי קודם שבאו אל התיבה לא היה בידו להקריב משום רובע ונרבע דלא ידע עדיין וצריך לומר דבאמת לא השחיתו דרכן בעריות רק בגזל וראוי' להקרבה ולמ"ד כי השחית בעריות צריך לומר דהחטא של נח שלא נחשב עבורו לצדיק גמור הוא בשביל שלא הוכיח בני דורו ובזה לשון המדרש מבואר שנאו בשער מוכיח זה נח שבני דורו שונאים אותו עבור תוכחה שהוכיח אותם וא"כ ע"כ שהיה החטא שלו אשר לא הגן זכותו על בני דורו משום שלא הביא הקרבן וע"כ שלא השחיתו דרכן בעריות דאלא"ה לא היה אפשר לו להביא קרבן וא"כ אמאי נחתם גזר דין וע"כ על הגזל בזה לשון המדרש מבואר ומתוקן והבן

בא אתה וכל ביתך כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה. לשון לפני עפ"י הא דאמרי' בש"ס דשבת דמדת הדין אמר שראוי להעניש לצדיקים לפי שלא הוכיחו את בני דורן ואמר הקב"ה גלוי וידוע לפני שאף אם היו מוכיחין לא היו מקבלין והיה טענת מדת הדין