ישועות יעקב עה"ת טז

אמר הכתוב נח איש צדיק תמים היה בדורותיו דהיינו מצד הדורות עצמו היה צדיק ותמים וזהו את האלקים התהלך נח שכל תהלוכות שלו הי' את האלקים והיינו שנולד את האלקים וכן נתגדל ולא עלה על לבו איזה חקירה בדבר או לנסות רק עשה הכל מצד נחלת אבותיו דור אחר דור. חנוך מתושלח למך. והנה לענין להוציא יקר מזולל ע"י מאמר פיו להוכיח את אנשי דורו בודאי מי שהוא בעצמו הכיר ה' ע"י חקירת שכלו ואבותיו היה להם דעות זרות ושמע דבריהם וסברות לבבם. והוא נטה מדבריהם לעבוד ה' ולבטל דעות הנפסדות עפ"י חקירות. זה בידו להשיב רבים מעון זה ע"י שהוא בעצמו עמד על הענין בשכלו ותבונות כפיו כן ישוב הנכשלים בעון אבל מי שלא שמע מאבותיו שום דבר רע ח"ו ולא עלה על לבו מעולם שום דעה נפסדה והוא הולך בדרכי אבותיו להאמין בה' ובתורתו אין בידו מה להשיב לאפיקורס ונכון הענין

נח איש צדיק תמים היה בדורותיו. עיין פירש"י ולשון המדרש. ולי נראה ביאור הדבר דלכאורה קשה מה היה הענין אם נח חטא למה מצא חן ואם לא חטא מציאת חן למה. ואמרתי עפ"י מה שפירשתי ביאור המקרא ושמרתם את חקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם אני ה'. ודרשו חז"ל אדם היינו נכרי והוא משולל הבנה דהרי בהדיא קאמר ושמרתם דהיינו ישראל ישמרו. ואמרתי דבאמת יש מצות השמעיות דהיינו משפטים שגם הנכרים מקיימין אותם אלא שהם מקיימין אותם בשביל קיום העולם. ואמנם כשישראל יקיימו אף המשפטים יהיה כוונתם לפי שכן נצטוו מפי ה' ושמרתם את חקותי ואף את משפטי אשר יעשה אותם האדם חי בהם דהיינו שהאדם מקיים אותם בשביל שחיי האדם תלוי בזה אבל אתם תשמרו אותם מצד כי אני ה'. והנה אנשי דור המבול חטאו בגזל ועריות דברים שחיי האדם תלוי בו ונח קיים את מצות השם אמנם לא היה כוונתו בשביל כי ה' צוה עליהם רק מחמת שחיי האדם תלוי בזה, ולכך מצא חן בעיני ה' להצילו לפי שלא עבר על העבירות בפועל ולולי כי חסד ה' עליו היה נספה עמהם לפי שכוונתו בקיום הדבר לא מצד מאמר ה' רק לקיום העולם. והנה המקיים מצות מצד התורה ע"י העולם נתקיים אף דורות שעברו וגם דורות הבאים. ואמנם המקיימים המצות בשביל קיום העולם אף שנחשב תמים במעשיו מ"מ אין הדבר מועיל רק לדור הזה ולא לדורות הבאים ושעברו שהרי כל כוונתו לקיום הדור וזהו צדיק תמים היה בדורותיו. והנה אלו היו כלם בסוג הזה להיות מקיימים מצות ה' מצד השכל וקיום העולם היו נצולים וזכותם לא היה מועיל לדורות הבאים שהרי לא בשביל מאמר ה' קיימו המצות. אבל נח שרצונו היה לקיום העולם ניצל אף כי גם בזה לא נעשה תכלית הענין שהרי נחרב העולם מ"מ הוא עשה את שלו ולא הועיל זכותו לאנשי הדור שהרי גם הוא לא עשה לקיום מאמר ה' רק לקיום העולם ואמנם אברהם שעשה הכל לקיום דרך ה' בלתי בעל תכלית לכך הגין זכותו על בני דורו ועל דורות הבאים וזהו שנאמר המכסה אני מאברהם וכו' כי ידעתיו אשר יצוה בניו וכו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט דהיינו שמשפט וצדקה שיעשו יהיה לפי שהוא דרך ה' לא לקיום העולם ולכך יוכל להתפלל על אנשי הדור והוא מתוק

כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. בש"ס דסנהדרין יליף דב"נ מצווין על העריות דכתיב כי השחית כו' דהיינו עריות ומדענש ע"כ הזהיר וגזל יליף מדכתיב כירק עשב ולא כירק גינה