ישועות יעקב עה"ת טו

ואמרתי ע"פ שנלמד מדברי הזוהר אף שהקב"ה מטה כלפי חסד מ"מ כשרואה לובן רשעים הוא מתנהג במדת אמת וגוזר על הרשעים שימותו וכיון שכבר נגזר עליהם מיתה הרי הם אינן נחשבין בכלל החיים שיהיה העולם נידון אחר רובו כי הרשעים שכבר נגזר עליהם מיתה הרי אינן עוד בכלל העולם וממילא הצדיקים ניצלים. וא"כ ע"י מדת אמת שנידונין בה הרשעים הצדיקים ניצלים והרי מדת האמר גורם רב חסד. ואמנם יש מקום לומר כיון שאין הקב"ה חפץ במות רשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחי א"כ אף הרשעים המה בכלל העולם. ואמנם מי שהוא רשע גמור אשר הקב"ה מתחרט על שברא אותו כגון המינין והאפיקורסין אשר אין כח בתשובתם לכפר וגם מיתה אינה ממרקת עונם גלל כן הקב"ה מתחרט כביכול על שבראם אלו אינון נידונין בכלל הצדיקים והצדיקים נידונין בדין לפני עצמן והמה כאלו כבר מתו. וזה קשה להמדרש כיון דאנשי דור המבול הקב"ה מתחרט על שעשה אותן בריאה בארץ ואין להם עסק עם הצדיקים להיות נידונין א"כ למה הוצרך נח לנשיאת חן בעיני ה'. וע"כ צ"ל דנשיאת חן שהוצרך נח משום שלא היה בעצמו כדאי להנצל רק משום נשיאות חן בעיני ה' הוא ובניו ובני ביתו וזה מדקדק המדרש בלשונו כי נחמתי כי עשיתים ונח מצא חן אתמהה כיון שהקב"ה כבר התחרט על בריאת דור המבול והוי כאלו אינן בעולם ואינן יכולים לחייב את נח בדין א"כ מה הוצרך נח לנשיאת חן וזהו אף נח לא היה כדאי והבן זה: פרשת נח

אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים היה בדורותיו את האלהים התהלך. כ' פירש"י והוא מהמדרש באברהם אומר התהלכתי לפניו כי לא היה צריך סעד לתומכו ונח צריך סעד לתומכו. ולי נראה כי יש צדיק בן צדיק ומדורות צדיקים אשר מעת הוולדו לא ידע עשות רע רק שרגיל מעודו לשמוע שם ה' וגדלו. וזה קל בעיניו לקרא בשם ה' כי כן הוטבע אצלו להאמין בשם ה'. ויש צדיק שאבותיו היו עובדי ע"ז שאינן מאמינים בשם ה' והוא בעצמו מכח חקירת שכלו וצדקה לבבו הכיר את בוראו והנה מי שמאמין בה' ובתורתו מצד אבותיו ולא שמע מעולם קול אומר דרך אחר ואינו צריך לחקירה ונסיונות כי כן מקובל הוא מאבותיו דור אחר דור זה' נקרא תמים כמש"ה תמים תהיה עם ה' אלהיך שלא ינסה את ה' אמנם מי שאבותיו היו רשעים עובדי ע"ז ולא ישמע שם ה' על פיהם והוא בעצמו הניח דרכי אבותיו ומצד החקירה התברר אצלו כי ה' אמת ותורתו אמת עם היותו כי הוא צדיק גמור בדרכיו ובמעשיו עכ"ז כל זמן שלא בא בסוד ה' לא נקרא תמים כי יש דברים שא"א להשיגם מתוך חקירה כי ילאה האדם להשיג כל דברי ה' מצד השכל גלל כן צדיק גמור הוא ולא נקרא תמים כי בכל פעם צריך לחקור ולדרוש. ואמנם הקב"ה ברוב רחמיו כשרואה שהאדם חוקר דרכיו ועושה מצותיו ושכלו ילאה להשיג איזה דבר יערה עליו רוח ממרום אשר על ידו יבא בסוד ה' ואז ישיג כל דברים אשר עיני בשר לא יכלו להשיגם כמש"ה סוד ה' ליראיו. גלל כן אברהם לא נקרא תמים עד שנימול. כי עדיין היה צריך לחקירה וכשנימול אז נתגלה אליו ה' כשהוא עומד ולא היה צריך ליפול על פניו והבין הכל מצד ראותו את ה' ואז נקרא תמים. אבל נח אף שלא נימול נקרא תמים כי מעולם לא עלה על לבו לחקור כי מצד אבותיו ידע את ה' ותורתו מצד אמונה ולא היה צריך לחקירה וע"כ